במכון ז'בוטינסקי מקובצות כ-7,000 איגרות של ז'בוטינסקי, רובם בכתב ידו. ואולם על פי הערכה מבוססת למדי זהו כשליש ממספר האיגרות שז'בוטינסקי כתב בשישים שנות חייו.

יוסף שכטמן, הביוגרף הראשון של ז'בוטינסקי שעבד במחיצתו שנים רבות כתב בביוגרפיה של ז'בוטינסקי שחוברה בשנות ה50 של המאה ה20, כי 'האוסף של ששת אלפים המכתבים של ז'בוטינסקי השמור במכון ז'בוטינסקי הוא ללא ספק מעט מזער ממכתביו' (יוסף ב' שכטמן, זאב ז'בוטינסקי, פרשת חייו, ספר שני: 1923- 1935, 1959, עמ' 299).  מאז נתגלו איגרות נוספות של ז'בוטינסקי בארכיונים שונים, לרבות בארכיונים ברוסיה, והיום מונה האוסף כ7,000 איגרות. 

אלפים ממכתביו אבדו או הושמדו יחד עם מקבליהם בשואה וכדו'. מעולם לא היה ז'בוטינסקי מקום מגורים קבוע, שניתן לשמור בו כיאות את ההתכתבות הענפה שניהל. חלק ניכר מאיגרותיו ומאות ממכתביו של רעייתו יוענה נשרפו מהפצצה גרמנית בלונדון ב1940 בעת שהבית בו התגוררה משפחת ז'בוטינסקי נפגע פגיעה ישירה.  איגרותיו של ז'בוטינסקי נכתבו בשבע שפות - עברית, רוסית, אנגלית איטלקית, גרמנית, יידיש וצרפתית, לרבות מטבעות לשון לטיניות, לעתים גם ביוונית. ז'בוטינסקי נהג לשבץ באיגרותיו בשפה אחת מטבעות לשון, קטעי משפטים או משפטים שלמים ולעתים אף קטעים שלמים בשפות אחרות – לעתים קרובות נתקלים באיגרותיו בקלידוסקופ של שפות.  ואם בשפות עסקינן יש לציין שז'בוטינסקי שלט בשפות שליטה מוחלטת ובכל השפות השתמש בלשון אידיומטית. לעתים הוא טבע מונחים מצירוף של מונחים משתי שפות. 

מן האיגרות משתקף לא רק קָלידוסקופ של שפות, אלא גם של נושאים רבים ומגוונים אשר שופכים אור על תפיסת עולמו של ז'בוטינסקי, על אישיותו רבת האנפין, כציוני, כמדינאי, כסופר, כמשורר, כפובליציסט, כבלשן, כמחנך, כאיש משפחה, כרֵעַ וכו' וכו'. האיגרות משמשות מקור לא אכזב לפרקים מרכזיים בתולדות העם היהודי, בתולדות הציונות והיישוב היהודי בארץ ישראל, בתולדות הדיפלומטיה העולמית והציונית וכמובן כמקור לתולדות התנועה הרביזיוניסטית ובית''ר.

להלן יובא מבחר של איגרות לפי נושאים ובסדר כרונולוגי המשקפים את האספקטים השונים באישיותו ובפעלו של ז'בוטינסקי שהצבענו עליהם לעיל. כמובן שמדובר בחתך של האיגרות ועל השאר נאמר בלשון התלמוד: 'ואידָך זיל גמור' (והשאר לך ולמד).

לתנאי שימוש

לחיפוש  במאגר המלא של איגרות ז'בוטינסקי לחץ כאן