אל עורך הטיימס, לונדון
פאריס, 16 בינואר 1932 אנגלית
אישי
אדון נכבד,
אני מודה לך על המברק ועל המכתב;/1 ואולם עליי לציין, כי לבד מן המברק מווארשה/2 פורסמו בטיימס שלושה גילויי דעת (מאת ד"ר אידר, פרופסור ברודצקי ומר אביגדור גולדסמיד) שחרצו משפט על דברים שכביכול אמרתי./3 גילויי הדעת תפסו הרבה יותר מקום, מהשטח יקר הערך של טורי עיתונך, מאשר המברק מווארשה. השפעתם של גילויי הדעת הוגברה על ידי החזרה עליהם, שכן המברק והגינויים לא פורסמו בגיליון אחד של הטיימס, אלא בכמה גיליונות של העיתון, בזה אחר זה.
יתרה מזו, הדיווח שלכם אומץ על ידי עיתונים נוספים, כגון הניר איסט אנד אינדיה/4 שבגיליונו האחרון פרסם התקפה חריפה./5 הדיווח שלכם הוברק גם לעיתונים יהודים בארץ ישראל ובאמריקה וזכה לפירושים. קצרה ידי מלהשיב בכל מקום; על כן למען הצדק חייבים לאפשר לי להשיב ולהגן על עצמי, באמצעות אותו אפיק עצמו שעשו בו שימוש בראשונה להפצת הטעות.
אינך יכול להתכחש לעובדה שבשלב זה לא מדובר רק בניסוח מחדש של דבריי, כי אם גם בהוספת הסברים, כדי להדוף את אשמת 'חוסר האחריות', שבה הואשמתי מעל טורי עיתונך. אני בטוח שתביעתי להעמיד לרשותי מקום בעיתונך, שיספיק למטרה זו, נתמכת על ידי כל המסורת העיתונאית.
לפיכך, אני נאלץ לעמוד בתוקף על זכותי לפרסם את מכתבי במלואו.

הנני עבדך הנאמן,

ולדימיר ז'בוטינסקי



1 על תוכנם ראה להלן, איגרת 11, סעיף 2.
2 לעיל, איגרת 3.
3 ראה לעיל, איגרת 6, הערות 4^6.
4 The Near East and India (כרך ו, איגרת 193, הערה 2).
5 העיתון ציטט את הידיעה שפורסמה בטיימס על נאומו של ז'בוטינסקי בווארשה והוסיף, כי בעקבות האיום של ז'בוטינסקי על האימפריה הבריטית, חובה על ההסתדרות הציונית להוציאו משורותיה ('Notes of the week', The Near East and India, 14.1.1932, p. 31).