אל אהרן צבי פרופס, וארשה
באנייה,/1 28 בפברואר 1936 עברית
באנייה, 28 בפברואר 1936
אדון פרופס היקר,
הנני מקוה שאדוני כבר קבל מפריס את ט פס אגַרְתי אל כינוס המגויסים בא"י,/2 וגם העתקת מכתבי אל כינוס ברית החייל./3 חוץ מזה, בטח עוד מקודם ידועות לאדוני החלטות השלטון (שנתקבלו עוד באוקטובר כמדומני) בדבר התקונים והחדושים בתקנון ובתעודה/4 של בית"ר, וגם דברתי עם אדוני אודותם פה אל פה. ואולם יש לי מוסר כליות על אשר לא נסחתי עדיין את כל ההשקפות האלה במכתב רשמי המיועד לבית"ר. נא לסלוח: הלא יודעים אתם את הסבות. אדם טרוד כמוני עושה לא את מה שצריך לעשות, אלא רק את מה שהוא מוכרח לעשות, וברגע האחרון.
ע"כ/5 החלטתי לגזול שעה מלילי באניה בין אנגליה ובין צרפת, כדי לנסח בשביל נציבות פולניה את קומפלֶקס החדושים במבנה בית"ר, אשר נגעתי בהם במכתבַי לברית החייל ולכינוס פלוגות הגיוס:
א) כל בית"רי (גבר) צריך לעבוד עבודת צבא.
ב) אחרי גמר עבודת הצבא הוא נכנס לברית החייל בא פן אבטומטי.
ג) מקרים יוצאים מן הכלל (חולים שלא נתקבלו לצבא; מדריכים וספֶצים/6 הנחוצים לבית"ר עצמה) יקָבעו בחוק מיוחד. ג"כ/7 ענין הבחורות הדורש פתרון לחוד. חוץ מזה יש ענין ה'מתנדבים', שעליו אני מדבר להלן.
ד) מזה מתקבל מבנה חדש בצה"ר: בית"ר וברית החייל הם שתי סטַדיות/8 לאותו חזיון. ישמרו שניהם את האבטונומיה שלהם, אבל יצטרך מגע תמידי ורשמי בין השלטון והמצביאות/9 – הנציבות/10 והמפקדה הראשית/11 בכל ארץ וארץ – בין קן וקרת בכל עיר ועיר. וגם חובת שֵרות הדדי (обмень услугами/12) - מדריכים
וכו' וכו'.
ה) העיקר: היות כל בית"רי מחויב ללכת לצבא, מובן מאליו שאין עליה 'בית"רית' רגילה, כי אם רק עליה אחרי גיל 23 שנים, לאמר עלית 'ברית החייל'.
ו) עליה בית"רית (לפני עבודת הצבא) תוגבל אך ורק ל'מתנדבים' או 'נזירים' שיקבלו הכשרה מעולה ויוצאת מן הכלל, ויתחייבו לשֵרות מיוחד וממושך ויוצא מן הכלל. (מין אחד – 'או רדן' ה'מגל'/13 שאודותיו אדוני יודע. מין שני, שאני חושב עליו מפני העדר צעירים וצעירות בשביל עבודת המשרד, הדרכה וכו': דבר מה כעין 'נזיר הפקידות', כמובן בשם אחר. כב'/14 בטח שם לב מה קשה אצלנו כעת למצוא אנשים מתאימים שיסכימו לשאת עליהם את ע ל הפקידות ולא יברחו כעבור שנתים – למשל לא"י. הנני מזכיר את זאת רק לדוגמא).
ז) ענין ה'נזירות' (שהוא המשך ותוצאה לרעיון הגיוס) יביא לידי מהפכה בהשקפותינו הסוציאליות: לקביעת 'שני אזו רים' במשק ההתישבותי. יש 'אזו ר' נורמלי שכבר מצא לו שוק וכו', ולזה כמובן אין צרך ואין גם זכות להשתמש בפועל 'נזיר'. ויש האזור ה'כבושי' הנצרך לפועל 'נזיר', ז"א/15 פועל זול. וזה אמת אוביקטיבית: יש שני אזורים כאלה במציאות, ובלי הכרה זו אי אפשר לבנות את הארץ. כמובן תתלקח מסביב לזה מלחמה עוד יותר חריפה מהקודמת, אבל כדאי.
ח) לפי הגיון החיים – התפתחות זו היתה צריכה להביא לידי מסקנה עוד אחת: היות ובקרב נותני העבודה העברים עוד אין הבנה ואין גם 16/,смелость לא הייתי להוט כל כך לתת דוקא להם את הזכות להשתמש בפועל ה'נזיר'. כי מצד אחד, אלה היו מביטים אליו, על פי רוב, פשוט כמו לאמצעי להתעשר מנִצוּל עבודה זולה; ומצד שני – מפני פחד השמאל רבים מהם יהיו נגדנו, אם כי בלבם יתפללו לנצחוננו. לכן, לפי הגיון החיים היינו צריכים לפתח כעין 'מעביד צה"רי' או 'הצ"חי', אולי בצורת קולקטיב: רכוש או קרן, המקבל על עצמו יָזמות יצרניות ומסחריות בשטח המשק הכִבושי, ורק למוסד הזה אנחנו נותנים את 'נזירינו'. אבל כמובן אין תקוה רבה שהדברים באמת יתפתחו 'לפי הגיון החיים'; יש, להפך, סכנה שאנחנו עוד שנים רבות נשאר קבצנים, ואת 'נזירינו' דוקא נמסור לנצול טפשים או פחדנים או נבלים סתם... ואולי לא? אולי בכל זאת יגיע יום פקוּחַ העיניים גם בשבילנו, גם בשביל הצבור? נראה.
רעיון הגיוס וה'נזירות' יושם ליסוד השיטה המשקית של 'תכנית עשר השנים'.
אני נופל משֵנה; לא הספקתי להסביר אלא את הקוים הכלליים (שאדוני בטח יודע גם בלאו הכי), אך אין מה לעשות – אני מוכרח לגמור, ומחר בב קר אשלח באוירון מפריס. מצד שני, לו גם היה לי זמן יותר, מה אוכל ל'הסביר'? הלא אינני יודע איזו צורות תלבש הרפורמה הזאת, אני מרגיש שהיא תמיר את כל פרצופם של בית"ר, ברית החייל והצה"ר, אבל זה הכל.
אולי בקיץ הזה נצטרך – ונזכה – לכנוס בית"ר אמתי, לא סמוך לשום ועידה אחרת. נראה.
תל-חי, דרישת שלום ואחולי כל טוב לאדוני, לגברתו, לנציבות, לכל הידידים.

ז' ז'

הערות:
1 בדרך מאנגליה לצרפת.
2 ראה איגרת אל כינוס מגויסי בית"ר 24.2.1936 .
3 ראה איגרת אל ועידת ברית החייל 26.2.1936 .
4 ובייעוד.
5 על כן.
6 מומחים.
7 גם כן.
8 שלבים.
9 ההנהגה הראשית של ברית החייל שבראשה עמד זאב ז'בוטינסקי.
10 נציבות בית"ר – ההנהגה הארצית של בית"ר.
11 המפקדה הראשית הארצית של ברית החייל.
12 רוסית: חילוף תפקידים.
13 ראה איגרת אל כינוס מגויסי בית"ר 24.2.1936 .
14 כבודו.
15 זאת אומרת.
16 רוסית: העזה.