אל בנימין לובוצקי, תל אביב
פאריס, 8 בנובמבר 1935 עברית/1


אדוני הנכבד והיקר,
יקבל-נא את ברכותיי להולדת יעל בתו; הנני מאחל לה שלעולם לא תיפגש בסיסרא, אבל תינשא לברק. ימסור_נא לגברת לובוצקי, בשם אשתי ובשמי.
1. את המלווה מה'פניקס'/2 טרם קיבלנו אבל מקווים לקבל, ואם נקבל אשתדל. אשתי הבטיחה להזכירני על דרישת אדוני בזמן הKuhhandel/3 של חקיקת הממון/4 - דבר חשוב, כי אין לסמוך על זיכרוני.
2. אדוני צודק, את עניין הגיוס/5 אסור ל'שחת', הוא ראוי להוות את חוט השדרה הכלכלי לתכנית העשור./6
ואולם נדמה לי כי יש גם כעין זווית 'פרטית' לרעיון הגיוס, חלק שכדאי היה


пустить на ура

,/7 ינסה מי שיעז. אני מחפש עתה שעת כושר, לנסח בכתב רעיונות אחדים:
א) אורדן/8 ('גֶדו ר'?) מתנדבי הכפר, המתגייסים ל10 שנים לעבודת батрак./9
ב)
'הֶרה':/10 לא רק לפי תכנית, עם רכוש וטכניקה וблагословеніе папаши и ,мамаши/11 כי אם אוונטוריסטיקה משקית, למשל תריסר בחורים עם 12/ сто рублей יתיישבו על אוורסט וינדרו נדר: לא נזוז
במשך שנה, ויהי מה! כעבור שנה יברחו; יישוב הררי זה לא ייתן לנו - אבל זה ייתן הררים!/13
ג) אליעזר מלחי, בנו של זלצמן, שלח לי תזכיר על פלוגות הגיוס: תזכיר מעניין מאוד, חלק ממנו יודפס בחוזרנו בעילום שם. אחד מרעיונותיו: גיוס להושבת ערים ערביות, שכם או טול כרם ועוד. (יש תקדימים מועילים בתולדות הצ'כים לפני המלחמה, דווקא חדירה לערים).
ד) ד"ר י' הופמן - שבילה פה שבוע באווירה של שלום וידידות ממש כבימי נעוריה של הצה"ר – רומז ברעיון אחר, העמוק והנועז מכולם: גיוס למען התערבות בתנאי שוק העבודה, גיוס הקובע שכר עבודה לפי צורכי התוצרת העברית, מבלי להתחשב בTrade Union rates./14 לא להעשרת הרכושן, כמובן: יש מוסד חוקר אשר לפניו צריך בעל המכון לגלות את כל ספריו וכו', ורק אם באמת יש לו צורך בעבודה זולה, יקבל פועלים מגויסים. התכנית מסוכמה ודורשת עיון וליטוש אין סוף, אבל...
אינני מתכוון לעת עתה לצאת ב'מתן חוקים' על שינויים בשיטות הגיוס, אבל יש לנצל רעיונות אלה לוויכוח הציבורי. 6 חודשי ויכוח הזה יעודדו את הבית"רים מאוד, בפרט הודות לשינוי המעשי במצב הכלכלי עצמו, שמצאתיו מתואר במכתב אדוני; ואחרי זאת, בפרט אם אוכל גם אני לבקר את הארץ ולראות בעיניי, אולי נייסד את ה'גֶדו רים'/15 ונתחיל לאסוף כסף לעזרתם, מבלי לפגוע בתכנית העשור.


3. שיטת הספורט בארץ: כל זמן שלא אוכל לבקר את א"י, אי אפשר לי לקחת יָזמה בעניין הזה. רק בתנאי אחד הייתי יכול להתערב: לו מועצת מדריכי בית"ר שבארץ קיבלה החלטות מדויקות על צורך בתיקונים (ועל האופי של התיקונים), ופנתה ל'שלטון'/16 בתזכיר מתאים.
4. ערי כותב כי יש לאדוני תכניות על обобществленіе/17 ועל 'שרה'./18 כנראה אבד אחד ממכתבי אדוני, או אולי ישנו ב'שלטון'? אני נוסע מחר לג'נובה ליומיים ולא אספיק לשאול ב'שלטון'.
5. פעם חשב אדוני על התרכזות בית"רית – למשל, שנבחר 'לנו' את הגליל העליון. זה קשור ב'הרריות'; זה קשור בייסוד בית ספר גבוה בצפת/19 וכו' וכו'. היש לאדוני תכנית, או גרעין תכנית? לו הייתי בארץ, בזה הייתי נותן עיניי.

שלו, ו' ז'

הערות:
1 בכתב לטיני.
2 ראה לעיל, איגרת 119.
3 גרמנית: סחר בהמות – מקח וממכר פוליטי בלתי מכובד.
4 הכוונה כנראה להחלטה שנתקבלה בקונגרס הייסוד של ההסתדרות הציונית החדשה בדבר תרומות לקרן 'תל-חי'.
5 הגיוס של חברי בית"ר לתקופה של שנתיים.
6 על תוכנה של תכנית העשור, שנתקבלה בקונגרס הייסוד של ההסתדרות הציונית החדשה, ראה איגרת אל בוחרי הצ"ח בא"י 13.9.1935 , סעיף ב'.
7 רוסית: לתת לו אור ירוק.
8 מִסדר.
9 רוסית: פועל חקלאי.
10 להר - התיישבות באזורי ההר.
11 רוסית: ברכת אב ואם.
12 רוסית: מאה רובלים.
13 אנשים מאומנים להתיישבות הררית.
14 אנגלית: בתעריפי שכר של האיגוד המקצועי.
15 מסדרים.
16 שלטון בית"ר.
17 רוסית: קולקטיוויזציה.
18 שמה של ספינת האימונים של חניכי בית"ר בצ'יוויטאווקיה.
19 ראה גם איגרת אל קלוזנר 20.7.1935 .