170 אל יוענה ז'בוטינסקי, לונדון
ניו יורק, 25 במאי 1940 רוסית
ניו יורק, 25 במאי 1940
אלו צ'קה שלי,
הבוקר קיבלתי מכתב מהשגריר האנגלי/1 (הכרתי אותו כששמו היה עדיין פיליפ קֶר): 'תודה לךָ על מכתבך הכֵּן מאוד מ16 במאי./2 כפי שידוע לך כתבתי ללונדון וביקשתי מידע בעניינו של בנך, ואכתוב לך שוב כאשר אקבל אותו'/3 (מכתבי אליו היה יותר מאשר כן מאוד. כתבתי אותו בכתב יד, ולא נשאר בידי העתק).
אינני מפקפק בכך שבקרוב הם ישחררו את ערי ואת כולם, ויקראו להם לעזרה. אם אלה יהיו פני הדברים יהיה כנראה גם צבא, ואותי.../4 ואותך ישלחו לי במעטפה מנייר משובח. אך אם הכול יתרחש באופן אחר – אסע אליך.


כאן תתחולל בקרוב אורגיה של 'פיקוח' על אזרחי חוץ, בכל השקדנות שמסוגל לה העולם החדש. יתחילו מן הסתם בטביעת אצבעות./5 המטרה- להשמיד את הגייס החמישי/6
אבל יחד עם זה ידחקו גם את אלה אשר פשוט מתנגדים. לו היה הדבר כדאי – אז בבקשה; אך אם העניינים יתפתחו כך, שתפקידה של אמריקה בגורל עתידה של אירופה יסתכם באפס – אז לא כדאי.
אתמול הודיע לי המוציא לאור של חזית המלחמה של עם ישראל,/7
שסוף סוף קיבל את התדפיסים (אך לא את הספר עצמו). הוא מתכוון להוציאו לאור מיד, והוא מבקש להתייעץ עמי על מי להטיל את חיבור ההקדמה. אני אעשה את התיקונים בספר.
המוציא לאור (? )/8 של האוטוביוגרפיה שלי הודיע, שהוא עדיין לא קיבל את ההחלטה. אני מודה לו גם על כך, אולם אני מפקפק אם הוא יקבל על עצמו להוציא עכשיו את היצירה הזאת וישלם לי מראש (אומרים, שכאן כל האנשים האמידים הפסידו בגלל נפילת ניירות הערך). גם אני אינני בטוח שהייתי יכול לקבל על עצמי התחייבות, בשעה שקיימת אפשרות שאסע אליך.



כאשר הכול יבוא על מקומו בשלום ואתחיל לכתוב את האוטוביוגרפיה, אני מתכוון כמובן לתרגום (שלי) מעברית. אולם לכבד אותי בשנה זו יהיה מאוד בלתי הולם. אני אייעץ להם לדחות.
הידיעות מאירופה מטלטלות אותנו כאן בכל שעה, מצלחת לוהטת לצלחת קרה ולהפך. בדרך כלל זה לא כל כך נורא, כפי שהדבר היה לפני ארבעה ימים. אז נדמה היה שהגרמנים, כמו בפולין, התקדמו בקלות כמו סכין שחותכת חמאה. עכשיו דומה הדבר, כי למרות חוזקם הם יצטרכו לטפס ולהגביר את המאמץ. ואם כך הם פני הדברים זה יֶארָך זמן; ומי יודע מה עוד יכול לקרות.
27 במאי 1940
לא, כל אלה שטויות.
אם לא כמו סכין חותכת חמאה, אז כמו מַסו ר מנַסֵר עץ. הסוף הוא אותו הסוף. יש להביט ישר בעיניו. אגב, זה עתה קיבלתי מכתב ארוך מה'מוציא לאור' של האוטוביוגרפיה: הוא מתנצל וחוזר בו מדבריו. 'כל אחד מרגיש שהספר יכול היה להיות ספר מעניין ביותר, מלא ריגושים ומלא עניין, אך הדעה הכללית היא שהמלחמה הזאת יכולה להיות קו פרשת המים, ואחריה אין עניין בשום דבר שהיה לפניה'9 וכו'. הוא חזר שלוש פעמים על המילה 'עניין', ובכלל נקט סגנון של התרגשות, אבל זה לא כל כך חשוב.

אני מסכם: מבחינה מדינית, אם באירופה העניין יתגלגל לבור, אין כאן מה לעשות. גם אם האנגלים יסכימו להקים צבא יהודי, ייתכן שכבר יהיה מאוחר - הקריאה תיראה בלתי ריאלית, ולא יהיה לה הד. השפעת אמריקה על ועידת השלום (אם תתקיים ועידת שלום) תהיה שווה לאפס; לכן אין היגיון מיוחד לדבר עם היהודים המקומיים. אישית – אינני רואה הכנסות לא למשלחת ולא לעצמי. ובכלל, כל הקרקע נשמטת מתחת לרגליים.
עכשיו אני נותן את דעתי רק לדבר אחד: להיות אתך. אם אפשר – כאן; אם אין אפשרות – שם. נראה בימים הקרובים. בקרוב יום הולדתך ואני מנשק אותך.

ו'

1 הלורד לותיאן (לעיל, איגרת 95, הערה 8).
2 המכתב לא נמצא.
3 מכתבו של השגריר מ23 במאי היה לבבי מאוד ושופע אהדה לז'בוטינסקי (מ"ז, א28/3/1).
4 שלוש מילים מטושטשות..
5 במקור באנגלית: fingerprints
6 במקור באנגלית: column th5; דהיינו משתפי פעולה עם האויב שהסתננו לארצות הברית.
7 במקור באנגלית: Jewish War Front; המוציא לאור הנרי גונתר קופל (ראו להלן, איגרת 200, הערה 1). היה מוכן להוציא לאור מהדורה חדשה של הספר.




























































































8 כך במקור.
9 הקטע במירכאות במקורו באנגלית.