129 אל אברהם אברהמס, לונדון
ניו יורק, 3 במאי 1940 אנגלית
3 במאי 1940








אישי בהחלט
אבס/1 היקר,
אנא, אל תתייחס למכתב זה כאל ניסיון מצדי להסיר מעל לבי את המרירות שהצטברה בששת השבועות לשהותי כאן. אתה מכיר אותי מספיק כדי להיות בטוח שלא הייתי מטריד אותך בכל זה אלמלא קיוויתי שאתה עשוי לתת לי עצה כלשהי במצבי הקשה.
הנסיבות שבהן התנהלה נסיעתי לארצות הברית/2 (הכול ידוע לך על כך) צריכות היו להבהיר לי שכל העניין נועד לכישלון. עם זאת, קיוויתי שדברים ישתנו, ומן הרגע שנהיה באמריקה ישתרר הלך רוח אחר. אבוי, הייתי אופטימי מדי. אנא, אל תחשוב שאני מאשים, אני חש בעצמי עד כמה קשה לחיות מנותק ממשפחתי, ואני צעיר יותר, ומצבה של משפחתי איננו כה טרגי, כמו במקרה של אדם זקן. אולם נשארת בעינה העובדה שכושר עבודתי מתקרב לאפס, ועצביי כה מרוטים עד שבכלל אי אפשר לחשוב על עבודה של ממש. דבר זה, בנוסף לעובדה שתנאים אובייקטיביים אינם מאפשרים להתחיל מיד בתכניות הגדולות שהבאנו אתנו,/3 גרם לי להבין מהר מאוד שאנחנו עומדים בפני אסון. זוטות קטנות עוד הרעו את המצב. לא היה אכפת לי כלל מכל הקשיים לו הייתי חש שזה לצורך מטרה מועילה. ידעתי מלכתחילה שצפויים לי זמנים קשים אך זה לא הפחיד אותי. אני די סבלני כדי לעמוד בכל מיני מהלומות בלא להתרגז. אבל הדברים הגיעו לדרגה כזו שאני חושב ברצינות על מוצא שלא ייראה כעריקה.
ימים מספר לאחר הגיעי, כאשר שקלנו את שאלת מינוי נציגנו למועצה הלאומית הפולנית,/4 הציע בן חורין/5 את שמי. בשעתו, הרעיון שלו היה שזה יעניק לי כאן מעמד מסוים ויעזור לי בעבודתי. אולם חלק מעמיתיי סברו שאנחנו זקוקים לנציג של ממש שיוכל להיות נוכח בשעה שיהיה צורך בכך, והם סברו ששיקול זה כבד משקל יותר מן השיקול האחר. אני חושב ברצינות רבה לחזור לאירופה ולפרוש משירות פעיל. כדי לשמור על מראית עין אהיה מוכן לקבל את המינוי הזה כדי שזה לא ייראה כקרע, ואקבל על עצמי לנסוע לצרפת לתקופות קצרות בכל עת שיידרש./6 הרהר בדבר בזהירות ושקול אם הדבר בר ביצוע. מכל מקום זה יפתור רק את הבעיה שלי. הבעיה העיקרית תישאר בלתי פתורה.
ייתכן שהדברים ישתנו אם הגברת/7 תוכל לבוא לכאן. אני מציע שתשקול עניין זה ברצינות ותבדוק אם היא תוכל לקבל את הדרכון שלה ולבוא לכאן. אני סבור שזהו הניסיון האחרון שאנו
חייבים לעשות; אם לא, יהיה זה בזבוז זמן להחזיק כאן את כל האנשים. אינני רוצה לומר שהכול מועד לכישלון, או שלא נצליח כלל לאסוף כספים לצורך עבודתכם שם. כלל וכלל לא. אני די בטוח שנשיג קצת כסף ושנצליח במידה מסוימת אפילו בתחומים אחרים, אבל אין סיכוי, אפילו הקל שבקלים, לתכניות מרקיעות השחקים שהן הסיבה שבגינה אנחנו כאן. אם אין לנו אפשרות לעשות שימוש מלא בנכס העיקרי שלנו, ונראה לי שהדבר די בלתי אפשרי כרגע, אינני מעוניין. לפיכך אני חוזר ומבקש, נקוט בכל האמצעים האפשריים לחידוש דרכונה של גברת ז'בוט'/8 כדי שתבוא לכאן.
כמובן, שכל זה הוא אישי ביותר, ולא הייתי רוצה ששמץ מזה ייוודע למישהו. עם כל הכבוד לכל חברינו, הם נוחים להתרגש ובנקל ירגישו חוסר אונים, במיוחד בנסיבות הקיימות.
מסור לגברת אברהמס דרישת שלום ממני.

ברכות לבביות,

שלך, [ו' ז'בוטינסקי]
1 קיצור שמו של אברהם אברהמס.
2 ראו לעיל, איגרות 5, 53, 54, 59.
3 ראו לעיל, איגרת 7, הערה 3.
4 ראו לעיל, איגרת 73, הערה 5.
5 אליהו בן_חורין (לעיל, איגרת 8, הערה 3).
6 כדי להשתתף בישיבות המועצה הלאומית הפולנית, שמקום מושבה באותה עת היה בצרפת.
7 דהיינו גברת יוענה ז'בוטינסקי. מכאן שמצב רוחו הקודר של ז'בוטינסקי נבע בעיקר מן הדאגה לרעייתו, שנותרה בלונדון בגלל סירובו של קונסול ארצות הברית בלונדון להעניק לה ויזה בהעדר דרכון בר תוקף בידה.
8 דהיינו את דרכון הנאנסן של גברת ז'בוטינסקי שהונפק בפאריס.