38 אל יצחק שקי, פירנצה
לונדון, 17 בפברואר 1937 צרפתית
לונדון, 17 בפברואר 1937
שקי היקר,
זו אשמתי,/1 שלחתי לך העתק של מכתב שלא היה לו כל קשר לעניין שבו דובר;/2 אולם עובדה היא שאין להכחישה, כי שכטמן כתב לך על אודות השמועות שהופיעו בעיתונות היהודית בפולין ובברלין, בדבר העמדה שיוחסה לת'/3 כלפי התזכיר שלנו/4 (אין פירוש הדבר שקיבלת אותו/5).
מכל מקום, אני מקווה שתראה את ת' לפני הגיעו לז'נווה (בתקווה שהקושי עם 'טאפארי' ייושב/6), וגם אם לא תראה אותו, אני רוצה להאמין כי הפעם הוא יעשה כל אשר לאל ידו.
אלטמן כותב לנו מתל אביב, כי מזכיר הקונסוליה הכללית,/7 אותו פגש באמצעות קוליץ/8 (חניך צ'יוויטאווקיה, שפירסם לאחרונה ספר בעברית על מוסוליני/9), הציע לארגן ברומא פגישה בין נציג הרביזיוניסטים מארץ ישראל לדוצ'ה./10 עדיין לא קיבלנו החלטה. מה דעתך?
נפגשתי עם אורטס בבריסל./11 על אודות שיחה זו תקבל דין וחשבון קצר. סלח לי שאינני מפרט זאת כאן, אולם זמני באמת דוחק. מכל מקום, הדין וחשבון של וייזל/12 יישלח אליך מיד לאחר שנחסל את העניינים שהצטברו במשרד כתוצאה מההכנות לעדותי לפני הוועדה המלכותית;/13 תהיה עבודה מאומצת.
לצערי הרב עליי להוסיף, כי יט"א/14 בברלין פרסמה ריאיון עם וייזל – אני מקווה שללא היתר – המייחס ערך מוגזם לתוצאות פעולותיו ברומניה.
אני מברך אותך על הצלחתך האקדמית;/15 ומכיוון שזה רצונך אשמור את הידיעה הטובה לעצמי.

שלך,

ו' ז'בוטינסקי
נ"ב: ב26 לחודש אסע לדרום אפריקה, ואני מקווה לשוב באמצע מאי. בן_חורין/16 שאתה מכיר אותו נמצא כאן, ובעזרת אקצין ואברהמס הוא ישגיח על התכתובת המדינית. עדיין אינני יודע מי מבין השלושה יחזיק בתיק הנוגע לך במיוחד, אבל אם תכתוב לבן_חורין תוכל להיות בטוח שהגעת לכתובת הנכונה, וכי תישמר סודיות מוחלטת.
1 במקור בלטינית: mea culpa
2 במקום העתק ממכתבו של אקצין בעניין עמדתו של תיאודולי בוועדת המנדטים כלפי הפטיציות הרביזיוניסטיות (לעיל, איגרת 25) שלח לו ז'בוטינסקי העתק ממכתב אחר.
3 לתיאודולי.
4 התזכיר הפטיציוני על אודות משמעותו של המנדט (לעיל, איגרת 13, הערה 6).
5 המשפט בסוגריים הוא במקורו באיטלקית.
6 דהיינו תיושב בעיית נציגו של קיסר אתיופיה היילה סלאסי (טאפארי) בחבר הלאומים; שכן איטליה התנתה את השתתפות נציגה, המארקיז תיאודולי, בוועדת המנדטים המתמדת בסילוקו של נציג אתיופיה מחבר הלאומים (ראה גם לעיל, איגרת 25, הערות 11, 12).
7 מזכיר הקונסוליה האיטלקית בארץ ישראל.
8 צבי קוליץ (כרך י, איגרת 167, הערה 6).
9 מוסוליני, אישיותו ותורתו, תל אביב 1936.
10 דהיינו בניטו מוסוליני.
11 ז'בוטינסקי ביקר בבריסל בתחילת פברואר ונפגש עם פייר אורטס, נציג בלגיה בוועדת המנדטים. באותה עת הוא היה עדיין סגן יושב ראש ועדת המנדטים, אולם במאי 1937 הוא נבחר ליושב ראש הוועדה, במקומו של המרקיז תיאודולי.
ז'בוטינסקי ביקש כנראה לשוחח עמו בעניין עמדתו כלפי הפטיציות הרביזיוניסטיות שלא נדונו במושב הסתיו של הוועדה (ראה לעיל, איגרת 13, הערה 6).
12 וייזל סייר בבולגריה וברומניה, אולם הדין וחשבון שלו לא נמצא.
13 ז'בוטינסקי העיד בפני הוועדה המלכותית ב11 בפברואר 1937.
14 יידישע טלעגראפן אגנטור (הסוכנות הטלגרפית היהודית).
15 שקי בישר לז'בוטינסקי, שהוא נתמנה למרצה לפילוסופיה באוניברסיטה – כפי הנראה באוניברסיטת פירנצה (מכתבו מ8 בפברואר 1937, מ"ז, פ307).
16 אליהו בן_חורין (כרך ה, איגרת 179, הערה 1) מילא תפקידים מרכזיים בברית הצה"ר בארץ ישראל. הוא היה בין השאר חבר הוועד המפקח של הארגון הצבאי הלאומי. בוועידת וינה של הצ"ח (נובמבר 1936) הוא צורף לנשיאות הצ"ח ונתמנה לדובר הנשיאות ולמקשר בינה לבין סניפי התנועה בעולם. כמו כן הוא מונה לחבר הדירקטוריון של קרן 'תל_חי'. בזמן ביקורו של ז'בוטינסקי בדרום אפריקה הוא מילא תפקיד של יושב ראש נשיאות הצ"ח (ראה מסיבת עיתונאים בלונדון ב1 במארס 1937, מ"ז, ג8/1/4).