אל יצחק שקי, פירנצה
לונדון, 10 ביולי 1936
איטלקית
לונדון, 10 ביולי 1936
שקי היקר,
קיבלתי את מכתבך מ6 לחודש./1 תודה.
1) למען השם, השתדל שלא להכשיל בטעות את בכורו, בנו היחיד של ת'./2 רק זה עוד חסר לנו.

2) החברים כאן עומדים על כך, שנרחיב את תחום השיט ונכלול בו גם את אנגליה, הולנד וכו'. פוסקו מתנגד מכיוון שהשיט יהיה בסתיו, בספינה זעירה, עם צוות בלתי מנוסה ובאוקיינוס האטלנטי... על כן חשבנו על ניס. אך אולי הוא ישנה את דעתו, אכתוב לו.
3) אין לי הרבה מה לספר על עצמי שאינך יודע, על כל פנים אין זה יאה שאכתוב במכתבי שבחים על עצמי. התזכיר/3 יוכן על ידך, קרבן מסכן. להלן הנקודות שהייתי רוצה להדגיש:
א) בנעוריי כעיתונאי צעיר נחשבתי באזורים הדרומיים (המכונים כיום אוקראינה) לתועמלן של איטליה. הייתי היוזם של אופנת הלימוד באוניברסיטאות איטלקיות (לפני כן פנו למרכז אירופה או לצרפת).
ב) במהלך מלחמת לוב/4 הייתי כמדומני העיתונאי הרוסי היחיד שהגן על העמדה האיטלקית. דומני שאחד המאמרים 'כוח וזכות' פורסם בהוצאה גרמנית בקובץ 'פלייטונים'./5
ג) ההצעה לאמץ את הגדוד העברי הוצגה לראשונה לאיטליה ברומא באפריל 1915, לפני מר מוסקה/6 על ידי רוטנברג ועל ידי./7
תרגמתי לעברית את ספרטקוס/8 (שיצא לאור ב1913), ושבעה פרקים מתוך 'התופת'/9 (יצאו לאור ב1923 או ב1924).
ד) עמדתי בסכסוך בין איטליה לבין אנגליה/10 ידועה לך.

אני ממהר.

שלך בידידות,

ו' ז'
בשבת וביום ראשון אהיה בפאריס, ביום שני כאן.


P.S.
דחוף ביותר: האם תוכל לשלוח לי שמות כמה ספרים, רצוי רומנים, המתארים את סביבתה של טרייסטה בתקופת מלחמת העולם, ואת פיומה/11 בזמנו של ד'אנונציו?/12
הערות:
1
במכתב הנזכר דיווח שקי על שיחה שקיים עם ג'ובאני באטיסטה גוארנאסקלי - ראש מחלקת אירופה, המזרח התיכון ואפריקה במשרד החוץ האיטלקי - בעניין נתיב השיט של הספינה 'שרה א' אשר הניפה את הדגל האיטלקי. נוסף על כך דיווח על שיחתו עם אלברטו תיאודולי שבה נדונה בין השאר שאלת הפגישה בין ז'בוטינסקי לבין מוסוליני. תיאודולי יעץ לשקי כי לצורך קביעת פגישה עם מוסוליני ייעזר בגוארנאסקלי, אך שקי העדיף את תיאודולי שארגן בשעתו את הפגישה בין וייצמן ומוסוליני. תיאודולי נענה לבקשתו של שקי, הבטיח לארגן את הפגישה, אך ביקש תזכיר ביוגרפי קצר על אודות ז'בוטינסקי, כדי להגישו למוסוליני לקראת הפגישה (מ"ז, פ307). ראה גם איגרת אל ז'בוטינסקי י' 29.6.1936 , הערה 6.































































2


שקי היה חבר מועצת הבוחנים של בית הספר התיכון ברומא, שבו למד בנו בכורו של תיאודולי.
3 התזכיר שתיאודולי ביקש להגיש לו על אודות ז'בוטינסקי, לקראת הפגישה עם מוסוליני (ראה לעיל, הערה 1).
4 במלחמה שניהלה איטליה נגד טורקיה בצפון אפריקה בשנים 1911-1912 היא כבשה את לוב והפכה אותה למושבה.












































5 המאמר 'Gewalt und Recht' פורסם בקובץ בשפה הגרמנית: Feulletons, Autorisierte Űbertragung aus dem Russischen von Aaron Propes und Karl Baum, Mähren, Ostrau 1930; תרגום עברי: 'זכות ואלימות', כתבים: פליטונים, עמ' 93^105. המאמר פורסם בשנת 1911.
6 גאיטאנו מוסקה Gaetano Mosca (1858-1941; בשנים 1909^1919 היה חבר הפרלמנט האיטלקי. בשנים 1914-1919 כיהן בתפקיד סגן שר המושבות. ב1919 נתמנה לסנטור לכל החיים, אך ב1926 פרש מהפעילות הפוליטית. ב1915 הוא גילה אהדה לתכניתם של ז'בוטינסקי ופנחס רוטנברג להקים גדוד עברי בחסות איטליה. אולם התכנית לא יצאה אל הפועל.
7 על פעלם של ז'בוטינסקי ופנחס רוטנברג באיטליה ב1915 בקשר להקמת גדוד עברי בחסות איטליה ראה איגרת אל אמפיתיאטרוב [1915. 4. ? ] , הערה 8.
8 הרומן מאת רפאלה ג'ובאניולי תורגם על ידי ז'בוטינסקי מאיטלקית (ראה איגרת אל מיליקובסקי 24.10.1913 ).
9 ז'בוטינסקי תרגם לעברית קטעים מתוך 'התופת' מאת דאנטה אליגיירי, גדול המשוררים בשפה האיטלקית (ראה איגרת אל ברלין נ' 11.11.1921 , הערה 1).
10 ראה למשל איגרת אל שקי י' 24.2.1936 .
11 Fiume – השם האיטלקי של רייקה (Rijeka), עיר נמל בצפון מערב קרואטיה על חוף הים האדריאטי.
12 גבריאלה ד'אנונציו (איגרת אל קליינמן 10.10.1906 , הערה 10). בספטמבר 1919 עמד ד'אנונציו בראש כוחות איטלקיים בלתי סדירים אשר כבשו את פיומה שבה חי מיעוט איטלקי, והחזיקו בה במשך 15 חודשים, בניגוד להסכם ורסאי.