אל יצחק שקי, פירנצה
לונדון, 5 במאי 1936 איטלקית
לונדון, 5 במאי 1936
שקי היקר,
לו כתבת לי שאתה רוצה לעזוב אותנו בשל סיבות מצפוניות לא הייתי מתנגד, שכן על עניינים שבמצפון לא ניתן להתווכח. אולם במכתבך אתה מציין, כי החתום מטה הוא איש ארגון גרוע;/1 לצערי זו מחלה, בדומה לקוצר ראייה או לנכות גופנית. אינני מוכן להשלים שאדם כמוך יעזוב תנועה בגלל טעות אנוש. תפקידך לעזור לנו. כבר שנים אני מחפש ללא הצלחה איש ארגון. אמור את האמת: לו נועצתי בך בקשר לבעיה זו, מה היית משיב? האם היית אומר כי הכול אבוד ויש לסגור את העסק? אינני מאמין, סבורני שהיית מציע לי לא לוותר. מדוע אתה רוצה לגרום לי עכשיו (במחילה מכבודך) שאתייאש, בהשליכך גט בפניי?

זה צעד אכזרי ובלתי צודק, במיוחד ברגע זה. תמיד היינו עניים, ולאחרונה נאלצתי להעביר את המשרדים מפאריס ללונדון, דבר שגרם לנו הוצאות כפולות וכתוצאה מכך זעזועים פיננסיים בלתי נמנעים. מלבד זה, אין לנו עדיין בלונדון אותם הקשרים שהיו לנו בפאריס, כך שדברים שבוצעו בעבר על ידי חברים, מוטלים עתה על משרדינו. אני בעצמי צריך לבזבז ימים רבים כדי לחדש קשרים אחרי 13 שנות היעדרות, לכן תרומתי במשרד לוקה בחסר בהשוואה למצב ששרר בפאריס. נוסף על כך, קריסתה של 'פניקס' בווינה גורמת להפסד של 2,000 לירות שטרלינג בשנה./2 האם ברגע כזה בחרת לשפוט אותנו?
חבר יקר, אילו הייתי סבור שאתה רציני בהחלטתך, לא הייתי מעז לכתוב לך. אני אינני מאמין, אתה אינך מסוגל לנהוג באופן כה בלתי צודק.

אני רואה בצער רב שמשפט סתמי שלי: 'כך אנחנו עובדים וכך נעבוד',/3 עשה עליך רושם כאילו היה זה אחד מעיקרי האמונה האלילית. שקי היקר, אל תיתן לי להתחרט על שנהגתי בך כפי שנוהגים בידיד אינטימי, שאין מהססים לכתוב לו ישירות מתוך חיפזון באמונה כי יבין, גם אם בלהט חיי הקשים נפלטת מפי שטות או הגזמה. כמה ילדותית הדרישה של אדם כמוך מאדם כמוני בעניין אי_סדר? סלח לי, אינני מאמין. אתה הבנת היטב כי המשפט שלי אינו מבטא עיקרון כלשהו (איזה עיקרון, למען השם? יחי ההפקר?/4), אלא זעקת ייאוש של איש אומלל: כן, כן! כבר חודשים לא הסתפרתי וגם לא אסתפר עוד!

אינני מוכן לקבל את הגט! בחודשים מעטים הצלחת להעניק לתנועה שירותים שאני מתגאה בהם. הודות לרגישותך יש ביכולתך לעזור לי ולחפות על החסרונות והחולשות שלי. אנא, אלץ אותי לתקן, ותן גם דעתך לקשיים בהם שרויה התנועה המייצגת את האומללים ביותר, והלוחמת נגד השנאה של שלושה כוחות עולמיים,/5 ודווקא בעת הזאת היא עומדת במבחן הגדול ביותר בתולדותינו.

אני מצפה לתשובה אשר אינני ראוי לה, אבל התנועה ראויה לה.

שלך,

ו' ז'בוטינסקי
הערות:
1 במכתבו מ29 באפריל הודיע שקי שהוא תמיד סבר שנחוצה מדינה יהודית, אולם להשגת מטרה זו דרוש ארגון טוב וחזק. ומכיוון שאין הדבר כך, הוא נאלץ לפרוש מהתנועה למרות נאמנותו לז'בוטינסקי (מ"ז, פ307).
2 חברת הביטוח 'פניקס' התחייבה לשלם לברית הצה"ר עמלות בתמורה לסיוע בעסקי הביטוח של החברה (ראה איגרת אל יעקבי ש' 23.3.1935 , הערה 6).
3 ראה איגרת אל שקי י' 6.4.1936 .
4 במקור בעברית בכתב לטיני.
5 הכוונה כפי הנראה לקומוניזם, לנאציזם ולאסלם.