134 אל ערי ז'בוטינסקי, תל אביב
לונדון, 30 ביולי 1937 עברית
לונדון, 30 ביולי 1937
ערי אהובי,
א) עד היום לא קבלה אמא אף גלויה ממך. ערי, זה לא טוב. אמא מצטערת מאד על שתיקתך; רע מזה – שתיקתך כעין משפילה אותה ומעליבה. איננה יודעת שאני כותב אליך. אני מבקש ממך ברצינות הכי רצינית, שלא יעבור שבוע מבלי שתכתוב אליה.
מחרתים נצא יחד לפריז ומשם לז'ניבה, או אולי לסַבויה בקרבת הגבול ההלוֵטי. כתוב ללונדון - למשרד – וישלחו לנו.
בקשה שנית, גם כן נמרצה מאד: בקר את ה' והגב' רוזוב,/1 אם אמת הדבר שבמשך שנה לא בקרת אותם. ישראל רוזוב עשה לי טובות הרבה בחייו, ועתה הוא דל ואומלל. נא לא לשכוח ולא לדחות, ולכתוב לי שהיית אצלם.
ב) מאד הצטערתי על התפטרות שני הצעירים/2 שראיתי במצרים. עוד יותר הצטערתי על שהסכמתי לקבלם במצרים: אינני יכול להסכים לשיטה שחסדו או אי_חסדו של תינוק בן 20 יהיו תלויים בשאלה אם אני, בשיחה בין 25 שיחות, אתן או לא אתן לו ספוק נפשי. האשם בי, ואשתדל להמנע מזה בעתיד.
אבל העיקר הוא, עד כמה שאני יכול לדון מרחוק, כי הנך מוכרח לבחור לנציבות אלמנטים בלתי מבוגרים. נא להודות/3 לי בלי חמלה: מדוע? מפני שאין אחרים? או שישנם אך אינם רוצים לעזור? או אולי אתה לא הצלחת במבחר?
אני דואג מאד למצב הזה. אני מעריך ומחשיב את התחלותיך עד מאד, והייתי רוצה שתמשיך. לבי כואב על שלא יכולתי לתמוך במאמציך כראוי. אבל אולי הייתי יכול להשפיע על טובי בית"ר בארץ שיעזרוך באופן פעיל? יש פרויהליך,/4 יש דיסנצ'יק,/5 יש עוד כמה אחרים. לא הייתי רוצה לפנות אליהם בלי הסכמתך, והנה אני שואל אותך: האוכל לעשות דבר מה?
מה אומרים יוניצ'מן ולובוצקי על כל זה? ..../6

[אבא]
1 ישראל ושרה רוזוב.
2 זהותם לא נתחוורה.
3 מלשון הודאה, דהיינו לגלות את האמת לאמיתה.
4 ד"ר יונה פרהליך (כרך ז, איגרת 267, הערה 3),
קצין נציבות בית"ר בארץ ישראל, היה בעבר נציב בית"ר.
5 אריה דיסנצ'יק (כרך ז', איגרת 140, הערה 5) נמנה עם מייסדי בית"ר בריגה, ומילא בה תפקידים מרכזיים.
6 ההמשך קרוע.