אל תמר ז'בוטינסקי_קופ, תל אביב
ניו יורק, 19 במארס 1935 רוסית
ניו יורק, 19 במארס 1935
טאניושה היקרה,
סלחי לי שזמן רב לא השיבותי על מכתבך./1 אולם הברקתי מיד לפאריס: 'בררו-נא אם אכן חזית העם יגרום נזק חומרי להירדן;/2 אם לא – אמליץ להרשות את הוצאתו לאור'. לפני ימים אחדים קיבלתי מכתב משכטמן שבו הוא הודיע לי, כי שתי הקבוצות 'השלימו'./3 הוא איננו כותב כיצד השלימו, ובגללן אינני רגוע כל כך. אבל אין לאל ידי לעשות דבר מרחוק. אבדוק את העניין בפאריס. אני מניח שאהיה שם בעוד חודש ימים.
את ה'מקסימליזם'/4 אני בוחן משתי נקודות מבט: ראשית, מנקודת מבט עקרונית אני מכיר בלגיטימיות של הלכי רוח כאלה, אבל לא אסכים למיסוד כלשהו של המקסימליזם בתוך הצה"ר. שנית, מנקודת מבט של פוליטיקה ריאלית: אם מנהלים את תנועת
הפטיציה, חייב להיות ברור לחלוטין שאנו ידידיה של אנגליה ולא אויביה - אחרת הפטיציה תהיה חסרת תועלת, ואפילו אנשים כמו ודג'ווד לא יוכלו ללכת איתנו. ואם מלבד זאת ייווצר מצב שנצטרך לנהל משא ומתן עם אנגליה על סרטיפיקטים עצמאיים, לא אקבל על עצמי להשתדל אצל האנגלים למען 'אויביה של אנגליה'. לכן הנימה האנטי-בריטית הזאת חייבת להיעלם מן הפולמוס שלנו מבלי להותיר כל עקבות. אין הדבר מפריע כהוא זה לביקורת החריפה ביותר על הממשלה הנוכחית.
מבחינה גופנית אני חש מצוין, והאמיני-נא שזה כך. ואין להתפלא – בתי מלון ממדרגה ראשונה עם נוחות חלומית (רדיו בכל חדר, ספרייה ואוכל נפלא). ימים שלמים איש אינו מבלבל לי את המוח. אינני קורא עיתונים, לעומת זאת אני קורא ספרים טובים. בהרצאות אין צורך לצעוק – אני מדבר במיקרופון בקול רגיל ושומעים אותי אפילו באולם הכניסה. די אם אציין שאתמול סיימתי את חמשתם/5 בשינויים גדולים; אחפש בפאריס מוציא לאור. את יודעת מן הסתם איזה חג זה בשבילי כאשר במשך חודש שלם עלה בידי להתעסק בכתב יד אהוב. על פי זה את יכולה לשפוט מהו מצב רוחי. לעומת זאת מבחינה פוליטית היתה נסיעתי חסרת תועלת – אין כאן מי שימשיך; אולם זה נוגע לי מעט מאוד -
אף פעם לא האמנתי באמריקה, היא אינה ממלאת כל תפקיד רעיוני בציונות, ועוד זמן רב היא לא תמלא אותו.
משום מה אינך כותבת על עצמך ועל הילדים./6 אני מקווה שהכול כשורה. אני מנשק את כולכם בחזקה.

ו'
הערות:
1 המכתב לא נמצא.
2
גב' תמר ז'בוטינסקי-קופ דיווחה מן הסתם במכתבה הנ"ל על חילוקי הדעות בין הקבוצה המקסימליסטית לבין הוועד המרכזי של ברית הצה"ר בעניין חזית העם (ראה גם איגרת אל ייבין 7.2.1934 ). ב16 בדצמבר 1934 הודיעו חברי הקבוצה המקסימליסטית לוועד המרכזי של הצה"ר בארץ ישראל, כי ברצונם לחדש את הופעתו של חזית העם בעריכתו של ד"ר יהושע השל ייבין. כעבור יומיים השיב הוועד המרכזי שהוא מתנגד לכל פעולה נפרדת מחוץ להירדן. משלא נענתה דרישת הוועד המרכזי לעכב את הוצאתו לאור של העיתון, החליט הוועד להוציא את חברי הקבוצה מן המפלגה, אם לא יחזרו בהם בתוך 48 שעות (מ"ז, ג69-10). העניין הובא בפני בית הדין העליון של המפלגה, אשר פסק ב25 בינואר 1935 כי טובת המפלגה מחייבת את שני הצדדים להגיע להבנה (מ"ז, ג9/80-10).
3 המקסימליסטים ומרכז ברית הצה"ר בארץ ישראל.
4 ראה איגרת אל חברי בית"ר 24.1.1934 , הערה 1; ו- איגרת אל ז'בוטינסקי-קופ ת' 17.1.1935 .
5 רומן על משפחה יהודית באודסה של ראשית המאה ה20, אשר מתאר את התפוררותה של משפחה יהודית שהלכה שבי אחר סיסמת ההתבוללות בתרבות הרוסית. הרומן ראה אור לראשונה בשפה הרוסית רק בשנת 1936. תורגם לעברית בידי יהושע השל ייבין וחנניה רייכמן, וראה אור בירושלים בשנת תש"ז.
6 ראה איגרת אל ז'בוטינסקי-קופ ת' 7.1.1935 , הערה 14.