אל מרים כַּהַן,/1 תל אביב
פאריס, 31 ביולי 1935 רוסית


ידידתי החביבה מארוסיה,
אני חושש שלא יעלה בידי לעשות דבר./2 בשבת עוד אשוחח בווינה עם קופלוביץ' (הוא ממונה על הכספים ועל עריכת הקונגרס), אך התקווה קלושה. אם יתאפשר להסדיר זאת, אכתוב לך מווינה. אצטער מאוד אם הדבר לא יצליח. הייתי רוצה לפגוש אותך, אך אין מתירים לי לבוא לארץ ישראל .
תודה על המכתב/3 ועל
הידיעות. מה שלום אריאל כ',/4 משען העתיד? אצלנו הכול כשורה; אני אישית שרוי מתחילת מאי בשיכרון חושים, אני רווה נחת/5 - אני חש שבפעם הראשונה בחיי הגעתי לבית המלאכה הנכון, ועכשיו ניתן יהיה לייצר מגפיים למופת.

אני לוחץ את ידך בחזקה, ורעייתי מוסרת דרישת שלום.
אולי בכל זאת נתראה בווינה.

שלך בלבביות,

ו' ז'
הערות:
1 רעייתו של המשורר יעקב כהן.
2 בעניין הוצאות הנסיעה לקונגרס הייסוד של הצ"ח.
3 המכתב לא נמצא.
4 אריאל כהן היה בנם של מרים ויעקב כהן.
5 במקור ביידיש בכתב לטיני: ich schep nachass