מכתב זאב ז'בוטינסקי - פאריס, אל שלמה זלצמן
מספר האגרת : 6766
קבצים מצורפים
תוכן
אל שלמה זלצמן, תל אביב
פאריס, 15 ביוני 1935 רוסית
סולומון דוידוביץ' היקר,
אוי! קיבלתי את מכתבך מ10 ביוני,/1 ואני רואה שהנך מתכוון להדפיס את הביוגרפיה מבלי שאבדוק אותה. אם קיבלת את מכתבי האחרון,/2 ואתה עם י"ח רבניצקי תיקנתם את הדורש תיקון - אין זה נורא. אני מזכיר ומבהיר: בפרק על אודות התקופה הסטודנטיאלית שלי בברן,/3 סיפרתי מה שאמרה לי אז גברת אקסלרוד/4 על לנין. אולם עכשיו קראתי באנציקלופדיה הסובייטית שלנין הגיע לחוץ לארץ רק ב1902, וברן שלי היא משנת 1898, כאשר עדיין לא ידעו על אודותיו דבר. אני בלבלתי; כאשר ביקרתי בברן בשנת 1903, בתום הקונגרס ה6, היא כינתה אותו 'מטומטם'. לפיכך יש להשמיט את כל הקטע על לנין, ולבדוק בקפידה בעמוד שלפניו ובעמוד שלאחריו אם אין שם אזכורים על לנין. זה הכרחי, אנא, אנא./5 אם אתה מתחייב לעשת זאת, אין צורך לשלוח לי את הסְדָר.
סבורני שגם אני (אם ירצה השם/6) אהיה חופשי מ18 באוגוסט עד אמצע ספטמבר. מן הסתם נתראה, ואז נחליט בנוגע ל613 הכרכים הנותרים. אם רק יעלה בידך לקבל את הסכמתה של רעייתי אניה, אכתוב למענך את 'התבוללות העמים'/7 מימין לשמאל באורך של גיליון דפוס לכל הפחות. לעת עתה אחשוב על עוד כמה רעיונות.
לפתע נעשיתי צעיר. חודש מאי, שבו הוצפתי בפולין בגל של התלהבות, הפחית 20 שנים משנותיי ו80% של הגלות./6 מעודי לא ראיתי הלך רוח כזה. הנוער שלנו קיבל את הפרישה,/8 כאילו סוף סוף העלו אותם מהמרתף לגן. אנשים זרים התחננו שיתירו להם להשתתף במשאל העם שלנו. לו רצינו, היו משתתפים במשאל בפולין בלבד פי שלושה -
כלל לא רביזיוניסטים ולא בני דודים של רביזיוניסטים. על 'סיפור ימיי' זה ישפיע כדלקמן: עד עתה חילקתי את חיי לחמש תקופות 'נעורים' (איטליה, אלטלנה,/9 ציונות, הגדוד, הצה"ר), ועתה התחילה התקופה השישית.
בוא אלינו ס' ד'./10 היודע אתה מה זה הצ"ח?11 הצ"ח הוא הפסידונים של אודסה. סריוז'ה/12 מסיים את העתקת
חמשתם:/13 אני מפקפק אם זה מתאים ל613 הכרכים, ואולם אני סבור שלבני אודסה יהיה מתוק ועצוב לקרוא את הספר. ואני חש שהלכי הרוח שלנו בימים ההם, חוסר ההיגיון שלהם, כל התקוות והתנופה – כל אלה מצאתי עכשיו שוב. קוראים לי לטלפון – אני מחבק את שלושתכם,/14 להתראות./15
שלך, ו' ז'
אני רוצה לקוות שגפ'/16 וא' ו'/17 מילאו את בקשתי שהעברתי במברק!/18 סלח-נא שהעברתי אותה באמצעותך, ותודה על העזרה.
הערות:
1 המכתב לא נמצא.
2 איגרת אל זלצמן 11.5.1935 .
3 בשנת 1898 למד ז'בוטינסקי במשך תקופה קצרה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת ברן.
4 ליובוב איסאקובנה אקסלרוד – Liubov Isaakovna Akselrod (בקרבת וילנה 1868-מוסקווה 1946); בתו של רב. הוגה מארקסיסטית. בגיל 16 הצטרפה לנארודניקים ונטלה חלק בניסיון הנפל לרצוח את הצאר אלכסנדר השלישי. ב1887 היגרה לשווייץ. ב1900 הוכתרה בתואר דוקטור לפילוסופיה מטעם אוניברסיטת ברן. ב1903 הצטרפה למנשוויקים וב1917 נבחרה לוועד המרכזי של המפלגה. מתחה ביקורת על ולדימיר איליץ' לנין. ב1920 היא חזרה לרוסיה ועבדה במכון לפילוסופיה במוסקווה. למרות התנגדותה האידיאולוגית ללנין הוא נתן את הסכמתו שתשמש מרצה לפילוסופיה במוסדות האקדמיים של רוסיה הסובייטית. ב1930 היא הואשמה בסילוף תורתו של מארקס והודחה מן המכון.
5 במקור בגרמנית: bitte, bitte
6 במקור בעברית בכתב לטיני.
7 ראה איגרת אל זלצמן 4.11.1935 , סעיף 8.
8 במקור בגרמנית: Austritt – הפרישה מההסתדרות הציונית.
9 את הפסידונים הזה אימץ לעצמו ז'בוטינסקי בשנת 1900, כאשר החל לפרסם ביומון אודסקייה נובוסטי – תחילה בעת ששהה באיטליה ואחרי כן באודסה.
10 סולומון דוידוביץ'.
11
ההסתדרות הציונית החדשה.
12 סריוז'ה גלפרין, בנו של אליהו גלפרין, גיסו של ז'בוטינסקי.
13 איגרת אל ז'בוטינסקי-קופ ת' 19.3.1935 , הערה 5.
14 בני הזוג זלצמן ובנם אליעזר.
15 במקור בצרפתית בכתב קירלי: au revoir
16 שגפשטיין.
17 ואברהם ולדימירוביץ' ויינשל.
18 העניין לא נתחוור.

