אל שלמה זלצמן, תל אביב
וארשה, 11 במאי 1935 רוסית

סולומון דוידוביץ' היקר,
תודה על מכתבך מ1 במאי./1 אינני זוכר כלל את ההשמטה בעמוד 62. אתה כותב: 'בעמוד 62 באודסה, ליד התרגום של ביאליק, אתה מזכיר מישהו וכותב בצד: החלק הראשון יבוא'./2 אינני זוכר דבר. האם לא על ביאליק עצמו נאמר הדבר? מכל מקום, תקן זאת יחד עם אדון רבניצקי, או מחק זאת. לא כדאי לשלוח אליי, זה רק יעכב.

בתרגום הפלייטונים, ששלחת לי יחד עם ההגהה של הביוגרפיה,/3 לא עיינתי עדיין. הלוא בשבילי זה עינוי - אותיות מרובעות,/4 חצי שעה לעמוד אחד. אני סומך על אלוהים, עליך ועל רבניצקי.
'התבוללות העמים' עשוי להתאים מאוד,/5 אבל אינני זוכר אם זה כבר פורסם במקום כלשהו. אם זה אכן פורסם, כי אז בכתב העת עב הכרס אובראזובניה של אוסטרוגורסקי/6 (1911^1914); אבל זה מוטל בספק. אולי אי פעם אכתוב.
פרסם את הכרך הראשון עם מחצית הביוגרפיה, אף אם הוא יכיל פחות מ25 גיליונות./7 ואם אתה מעוניין בשלמות היסטורית, מצא את 'אל שונאי ציון',/8 'הגטו המאושר/'9 (שניהם בהוצאה שלך); או שתיקח מתוך המהדורה הראשונה של הפלייטונים – 'על החינוך העברי'/10 (זה תפור יחד מ'אל שונאי ציון' וממאמרים נגד מנשה מרגוליס/11); או את 'מבקרי הציונות'/12 ואת 'בשבתי על הארץ' (אחרי מות הרצל) מתוך יברייסקאיה
ז'יזן13 (1904).

אשמח מאוד לראותך בקיץ יחד עם ליובוב איסאקובנה/.14 אראה לך אז את חמשתם/15 המלא והמעובד מחדש – אולי תקבל אותו לקנון.
אני מחבק את שלושתכם/16 ואת עדה. /17

שלך, ו' ז'
הערות:

1 מ"ז, א1/23/3/1.
2 במקור בעברית.
3 דהיינו האוטוביוגרפיה (ספור יָמַי).
4 אותיות עבריות.
5 זלצמן הציע לכלול את ההרצאה הזאת בכרך הראשון של כתבי ז'בוטינסקי (ראה מכתבו של זלצמן מ1 במאי 1935, מ"ז, א1/23/3/1). ראה גם איגרת אל זלצמן 4.11.1935 .











6 אלכסיי ניקולאייביץ' אוסטרוגורסקי – Aleksey Nikolayevich Ostrogorsky (1840^ ? ); פדגוג נודע ועורך. היה עורך הירחון לפדגוגיה ולמדע פופולרי 'Образование' ('Obrazovanie').
7 גיליונות דפוס.
8 המַסָה פורסמה ברוסית בחוברת שיצאה לאור באודסה בהוצאת 'ארץ ישראל', בשנת 1903. המהדורה השלישית יצאה לאור בהוצאת ש' זלצמן, בשנת 1905. בעברית: כתבים ציוניים ראשונים, עמ' 13-26.
9 המאמר 'גטו' פורסם בעיתון אודסקייה נובוסטי באוקטובר 1903 בשלושה המשכים. באותה שנה הוא ראה אור (ברוסית) בחוברת נפרדת תחת הכותרת הזר, מסה על גטו 'מאושר'. מוקדש לכל שונאי ציון. המאמר דן בגטו היהודי ברומא.
10 במהדורה הראשונה של הפלייטונים הופיע המאמר (ברוסית) תחת הכותרת: 'על החינוך הלאומי', ובשם הזה פרסם אותו שלמה זלצמן בכתבים נבחרים, כרך א: גולה והתבוללות. לעומת זאת, הופיע המאמר בשנת
1905 בהוצאת קדימה, בשם: 'על החינוך העברי'.
11 מנשה מרגלית (מרגוליס) – Margalit (ברדיצ'ב 1837-אודסה 1912); סופר, עורך דין ועסקן ציבור יהודי. נמנה עם הלוחמים למען הפצת ההשכלה הכללית בקרב היהודים. לאחר הפרעות של שנות ה80 ('סופות בנגב') חל אצלו מפנה שהתבטא בפנייה מן הקוסמופוליטיות אל הלאומיות היהודית. מרגלית האשים את הליברלים הרוסים בחוסר רצון להתעמק בשאלת היהודים, ברתיעה מאמירת האמת, בצביעות ובהצדקת שנאת ישראל. הוא הצטרף לתנועת חיבת ציון וב1890 נבחר למזכיר הוועד הארץ-ישראלי האודסאי. הוא לא הצטרף לתנועה הציונית המדינית מיסודו של הרצל.
12 המאמר פורסם לראשונה תחת הכותרת 'המבקרים שלנו',בירחון
יברייסקאיה ז'יזן, מארס 1904. בשנת 1905 הוא פורסם בחוברת נפרדת שכותרתה מבקרי הציונות, הוצאת ש' זלצמן, אודסה 1905. נוסח עברי: כתבים ציוניים, עמ' 29^58.
13 ההספד להרצל פורסם ביברייסקאיה ז'יזן בגיליון יוני 1904.
14 רעייתו של זלצמן. (ראה איגרת אל רבניצקי 22.8.1904 ,הערה 17).
15 איגרת אל ז'בוטינסקי-קופ ת' 19.3.1935 , הערה 6.
16 בני הזוג זלצמן ובנם אליעזר.
17 עדה יעקב, בתם של בני הזוג זלצמן.