2 אל לואיס י' ניומן/1 ובנימין אקצין,/2 ניו יורק
לונדון, 1 בינואר 1940
אנגלית
לונדון, 1 בינואר 1940






























ד"ר ניומן וד"ר אקצין היקרים,
אני כותב לשניכם משום שאינני יודע בדיוק מי מכם מנהל את המחלקה העוסקת בנושאים שבכוונתי להעלות כאן.
השאלה העיקרית היא העיתוי לבואנו (בהנחה שעניין הוויזות שלנו יוסדר, ונראה שעתה זה אפשרי יותר מאשר קודם לכן). מן הסתם מגיעים לארצות הברית כמעט מדי יום עשרות פוליטיקאים יהודים, והיינו מעדיפים כמובן שבזמן הירידה הצנועה שלנו מן האנייה ישרור במשך רבע שעה שקט יחסי. יש להותיר מרווח של זמן לשיכוך הסנסציות האחרות ולהרגעת הרוחות. לפיכך אני מציע באופן טנטטיבי, שנצא מכאן בסוף ינואר ונגיע לשם בתחילת פברואר./3
שנית: למרות העיכובים הרבים אני מייחס חשיבות רבה להסכם על מסע הרצאות עם חברה הגונה. אולם מבחינתי שלושה רבעים מערכו של ההסכם הם כספי המקדמה, שאמורים להספיק למימון ההכנות וכרטיסי הנסיעה של רעייתי ושלי (כפי הנראה בדרך האוויר); אם החברה איננה יכולה להרשות זאת לעצמה, או שאיננה נוטה לכך, אינני שש לעסקה עמה. פרט לכך, חשוב שלא נהיה כבולים למסלול קבוע ¬¬– תאריכים ומקומות – שמא הדבר יפריע להתפתחות הלוגית של לוח הזמנים שלנו. סבורני שמקובל על החברה לקבוע את מספר ההרצאות ואולי גם את שמות הערים, ולהשאיר את הארגון הסופי של הסיור ליום שלאחר בואי - בל יספרו לכם שבפברואר זה יהיה מאוחר מדי.
אולי תרצו לקבל רמז מה יהיה מקובל כמקדמה - נאמר מחירם של שני כרטיסי טיסה: לונדון-
ליסבון-ארצות הברית, בתוספת סכום שבין אלף לחמש מאות דולר. זה רק בינינו ולא לידיעת אותה 'פירמה'. רעייתי ואנוכי היינו מעדיפים לנסוע באניית קיטור אנגלית.
שלישית: רעיונו של גולומב/4 שעלינו לנהל את הפעילות הזאת או כל פעילות אחרת בהנהגת הסוכנות היהודית הוא כמובן הבל גמור. אני מניח שהוא מתכוון בכנות להנהגה של סוכנות מחודשת שבה גם לנו יהיה ייצוג; אני מתרשם שהוא אישית ואולי כמה מחבריו נלהבים למדי לסוג כזה של שינוי, והם אפילו מוכנים לעשות למען זה ויתורים מרחיקי לכת. הצרה היא שאין להם השפעה כלשהי בעניינים כגון אלו, ואפילו לדון (איתם) בעניינים מסוג זה הוא בזבוז זמן. אני מודיע לכם על כך רק לצורך הבהרה
כללית, ולא (חלילה וחס) כדי לשדל אתכם לנהוג באופן בלתי דיפלומטי בשיחותיכם עם האנשים המקסימים הללו. על כן במברק שנשלח לכם כנראה מחר יהיו ניסוחים שתוכלו להראותם בלא לפגוע ברגשות.
אדרבה, מגבית משותפת למען עלייה תהיה בהחלט מקובלת עלינו, בתנאי שתהיה חלוקה שווה. עליי לציין עניינים שיועלו כפי הנראה על ידי גולומב: בקיץ שעבר התקיימו שיחות יזומות דומות בין וייצמן ליעקבי,/5 והאחרון הסכים בסופו של דבר שהחלק שלנו יסתכם ב30%. הדיונים בין הצדדים הסתיימו בלא הסכם, אבל הם עלולים עכשיו להמשיך לעמוד על 30% בניגוד לעיקרון של שווה בשווה. אני מציע להיצמד לעיקרון של מחצה על מחצה; זה בהחלט מה שהמורה שלי לכלכלה מדינית בברן נהג לכנות בתחום הזה 'יחסי כוחות אמיתיים'./6 מובן שאינכם צריכים לפרש את עצתי כאולטימטום. השתמשו בחושיכם הטבעיים כדי להגיע בסופו של דבר למה שמשתלם לנו יותר במונחי הכנסה בפועל, ופנו אלינו אם תהיו סבורים שוויתורים נוספים הם תנאי בל יעבור./7
אין ספק שיש לקבל את רעיונו של ד"ר ניומן בדבר איחוד מגבית 'הידידים'/8 למגבית משותפת.עם מגבית 'תל_חי'– אפילו מר בן_עמי/9 מסכים שזה בלתי נמנע - אם נצטרך לקיים מגבית עצמאית למען מוסדותינו בארץ ישראל, אולם כרגע עוד לא ברור אם זה הדבר שיקרה. בוודאי כבר קיבלתם את כל החומר בדבר המגעים לחלוקת ההכנסות בינינו לבין קרנות ההסתדרות הציונית הישנה. כנראה שהסיכוי להסכם ממשי שקול כנגד הסיכוי שהמגעים יסתיימו בסכסוך חדש ואלים יותר; ימים יגידו. אם המגעים יסתיימו בסכסוך, ניאלץ ללכד את שורותינו ולהימנע מפיזור מאמצינו, ואין לי ספק שכל ענף/10 יקבל זאת בלב שלם, או לפחות יפיק את המירב מן הבלתי נמנע. מאידך גיסא, אם באופן בלתי צפוי יסתיים המשא ומתן בדבר 'שוויון כלכלי' בעסקה מעשית, כל הפעילות לאיסוף הכספים שלנו תשתנה. עדיין אינני יכול לצפות מראש את כל פרטי השינוי, אולם ברור שקרן 'תל_חי' תשוחרר מן האחריות לתקציבם השוטף של רוב (כמעט כל) מוסדותינו בארץ ישראל, ותהיה חופשית להתרכז במטרות שיש להן זיקה רבה יותר למטרתנו המקורית משכבר;/11 ושאלת המיזוג של פעילותה עם זו של ה'ידידים', תיראה באור חדש, כנראה באור חיובי יותר. בשל סיבה זו אני מייעץ להמתין עוד קצת.


2 בינואר

בעניין מסע ההרצאות – סבורני שעליי להוסיף, כי במקרה שתגיעו למסקנה שקביעה מראש של תאריכים
ומקומות
היא 'תנאי בל יעבור' אתם רשאים להסכים, בתנאי שאתם ערבים לכך שהדבר לא יסכל את מטרתה המהותית של משלחתנו./12 המטרה המהותית הזאת דורשת באופן ברור חופש לקבוע את תנועותיי ללא תלות בהסכמים עם אנשים מבחוץ. אולי ניתן לפתור את הדבר על ידי דחיסת כל ההרצאות בתוך תקופה קצרה ככל האפשר - עשר הרצאות בתוך שבועיים (שימו לב, זה לא יעייף אותי כלל בתנאי שלא יהיו בנקטים או ביקורים - אבל בהחלט אף לא
אחד). נוכל להתייחס אל השבועיים האלה כאל סוג של הפוגה או חופשה מנקודת המבט של עבודת המשלחת שלי. למשל: אגיע בתחילת פברואר, עבודת 'המשלחת' תסתיים עד סוף מארס (במהלך הזמן הזה עשויה הרצאה אחת בתשלום בניו יורק להוות בקלות חלק ממסע התעמולה שלנו), לאחר מכן שבועיים 'חופשה' באפריל, ולאחריה תתחדש עבודת המשלחת. אפשר גם לתכנן תכנית אחרת: השתמשו בכושר שיפוטכם, רק למען ה' בל תהיה פגיעה ביכולתי להביא תועלת.
בהצלחה ושנה טובה, ולהתראות בקרוב./13

שלכם בנאמנות,

ו' ז'בוטינסקי
1 הרב ד"ר לואיס ישראל ניומן (כרך י' איגרת 203, הערה 1) היה רב רפורמי נודע, סופר, פרופסור למדעי היהדות ומנהיג ציוני בארצות הברית. בשנת 1935 הוא הצטרף לברית הצה"ר ובמשך תקופה ארוכה כיהן כיושב ראש קרן 'תל_חי' בארצות הברית.
2 ד"ר בנימין אקצין (כרך ה, איגרת 51, הערה 2; ראו גם את מפתח השמות בכרכים נוספים). ד"ר אקצין שהיה בקי בזירה הפוליטית בארצות הברית, נמנה עם עוזריו של ז'בוטינסקי בתקופת פעילותו המדינית בארצות הברית.
3 בעקבות עיכובים אשר יידונו בהמשך, הגיע ז'בוטינסקי לניו יורק בגפו ב13 במארס 1940 (ראו להלן נספח לאיגרת 193).
4 אליהו גולומב (כרך ח, איגרת 283, הערה 10), שנמנה עם ראשי תנועת העבודה הציונית ועם ראשי ארגון ה'הגנה' בארץ ישראל, רחש הערכה רבה לז'בוטינסקי. הוא ניסה פעמים אחדות להביא לפיוס בין תנועת העבודה הציונית וארגון ה'הגנה' לבין
התנועה הרביזיוניסטית והאצ"ל. כל הניסיונות נכשלו בעיקר בגלל התנגדותו של דוד בן_גוריון (ראו כרכים י"ב-י"ד לפי מפתחות השמות). בסוף שנת 1939 הוא ביקר בארצות הברית וכפי הנראה נפגש עם ד"ר לואיס ניומן ועם ד"ר בנימין אקצין.
5 ראו כרך י"ד, איגרת 127, הערה 4.
6 במקור בגרמנית: reelle Verhältnis der Kräfte
7 כאן ולהלן במקור בלטינית: sine qua non
8 הכוונה לארגון 'הידידים האמריקנים של ארץ
ישראל יהודית'
The American) (Friends of a Jewish Palestine. הארגון הוקם באביב 1939 ביוזמתו של קולונל ג'ון הנרי פטרסון ובסיועו של שליח האצ"ל יצחק בן_עמי (להלן, הערה 9). עם פעילי הארגון נמנו יהודים ונוצרים. עיקרי האידיאולוגיה של הארגון: העם היהודי הוא לאום ומולדתו ההיסטורית היא ארץ ישראל בשתי גדות הירדן. יש לכונן מיד ממשלה יהודית בארץ ישראל, ועל ארצות הברית להכיר במדינה היהודית ולפעול לביטול ההגבלות הבריטיות על העלייה היהודית (מ"ז, ח 10). המגבית של הארגון נועדה לסייע לעלייה ב'.
9 יצחק בן_עמי (תל אביב 1913-ניו יורק 1984) בוגר גימנסיה הרצליה והאוניברסיטה העברית. בשנת 1932 הצטרף לבית"ר ולאצ"ל. בשנים 1937^1939 עסק באירופה בעלייה ב'. במארס 1939 הוא נשלח על ידי הארגון הצבאי הלאומי לארצות הברית, וסייע לג'ון פטרסון בהקמת הארגון 'הידידים האמריקנים של ארץ ישראל יהודית'.
10 דהיינו כל אחד מהארגונים ומהמוסדות של התנועה הרביזיוניסטית, כגון בית"ר, ועד המורשים בארץ ישראל, הסתדרות העובדים הלאומית וכו'.
11 מטרותיה של קרן 'תל_חי', שהוקמה באוקטובר 1929, היו: עידוד הפעילות הספורטיבית של בית"ר; הקמת בית ספר למדריכים שבו יוכשרו הבית"רים להגנה עצמית; סיוע לחברי בית"ר להקמת יישובים בארץ ישראל וכדומה.
12 ראו להלן, איגרת 7, הערה 3.
13 במקור בצרפתית: à bientôt