276 אל לואיס ישראל ניומן,/1 ניו יורק
לונדון, 17 בנובמבר 1939 אנגלית
לונדון, 17 בנובמבר 1939
ד"ר ניומן היקר,
אני מכתיב את המכתב הזה תחת הרושם הטרי של הבשורה הקשה על אודות יעקבי./1 סלח לי על הסגנון המקוטע והמבולבל של מכתבי, וגם על כך שאינני מסוגל לומר היום מילה על משמעות האבדה הזאת לנו.
אנו מבריקים לך היום העתק מפנייתנו אל הג'וינט/2 המדברת בעד עצמה. בקרב 503 הפליטים שעל הדאנובה נמצא מיטב הנוער שלנו מפראג ומברנו, ובראשם פלטין/3 (ד"ר אקצין זוכר מן הסתם את פלטין מן הקונבנט האחרון שלנו בפראג/4). למותר לתאר את מצבם. זהו סיפור רגיל: מכיוון שאולצו להפליג מבראטיסלווה עוד בטרם היה סיפק לדאוג להם לכסף (בהנחה שאפשר יהיה לאסוף מספיק כסף למטרה זו), הם הורשו לקחת לבוש, שהגסטפו סבר שהוא מספיק בשביל יהודים/5 וכו'. נציגינו כותבים לנו מאורשובה/6 שעל הדאנובה שהם: 'קופאים קלות, וזאת בטרם החל הקור האמתי', אבל זה נכתב לפני עשרה ימים. לא זו בלבד שאין מתירים להם לרדת ליבשה, גם מתייחסים אל הספינות כאל אסורות במגע (כרגיל במקרים כגון אלו), אין מתירים להם להיכנס לנמלים, והם מנותקים למעשה מן החוף, כך שניתן לבקרם רק במקרים חריגים... זה סיוט.
כפי שהברקתי לג'וינט, אני משוכנע שאם יגיע הכסף ניתן יהיה להצילם. התפקיד האחרון של יעקבי היה להבטיח זאת (הוא חלה בשעה שעסק במשימה זו בבלקן והיה צורך להביאו לפאריס לניתוח).
אני בספק אם יש צורך להסביר מדוע זה חסר תקווה לבקש במקרה הזה עזרה באירופה. לכל קהילה יש, או שהיא טוענת שיש לה, פליטים לטיפולה למעלה מיכולתה; הספינות על הדאנובה, שנדחות בקשיחות מכל נמל, נמצאות במים שהם שטח הפקר – זה גרוע משטח הפקר יבשתי. על כך נוספה גם הפאניקה של התורמים האירופאים, ואל תשכח את מורך לבם. נראה שאפילו הקהילות בבלקן, שעד כה התנהגו באופן יחסי בהגינות, מתחילות לגלות סימני תשישות.
אנא, הסבר כל זאת להנהלת הג'וינט – אף על פי שהייתי מעדיף לקוות שלא יהיה צורך בהסברים. אולי רק זאת: הורינו למר וקסמן/7 בפאריס למסור את העניין הזה למשרד הראשי של הג'וינט בפאריס, בהנחה שזו הכתובת המתאימה במקרה הזה; אבל הוא השיב: יש להפנות את הבקשה למשרד בניו יורק בלבד, שרק הוא מורשה להעניק סכומים גדולים.'
אני מקווה שהתערבותך תישא פרי אפילו בטרם תקבל את מכתבי. אם יש צורך בפרטים נוספים,
נבריק את כל הידוע לנו, אבל אתה בוודאי מבין עד כמה קשה לקבל במדינה הנתונה במלחמה מידע מפורט בנוגע לדבר שמתרחש מחוצה לה. אין לי ספק שנציג הג'וינט בבוקארשט יוכל למסור פרטים, או שיקבל הוראה להתקשר עם בְּני, אצל ד"ר אפשטיין, רח' וילסון 13, בוקארשט.
אנו ממתינים בכל יום לקבלת ויזות היציאה והכניסה שלנו, ועם קבלתן נוכל להחיש את צאתנו.

שלך בנאמנות,

ו' ז'בוטינסקי
1 זה לא כבר קיבל ז'בוטינסקי את הבשורה המרה על פטירת יעקבי (ראו לעיל, איגרת 251, הערה 5).
2 לעיל, איגרת 264, הערה 16.
3 השיירה בראשותו של נפתלי פלטין (לעיל, איגרת 172, הערה 6), שמנתה 300 בית"רים והשאר חברי ברית הצה"ר מפראג ומברנו, נסעה ב14 באוקטובר ברכבת מפראג לבראטיסלאווה. משם היא הפליגה לרומניה בשתי ספינות בדאנובה. בגבול הרומני הם עוכבו במשך למעלה מחודש ימים. לבסוף הם הגיעו בסוף נובמבר ברפסודה רומנית בשם 'ספירולה' לנמל סולינה שעל הדאנובה . בפברואר 1940 הם עלו לארץ ישראל באנייה 'סאקארייה'.
4 הקונבנט הלאומי העולמי הראשון התקיים בפראג בימים 31 בינואר-6 בפברואר 1938.
5 במקור בגרמנית: genug für Juden
6 Orşova – נמל רומני על הדאנובה בדרום רומניה.
7 צבי וקסמן (לעיל, איגרת 62, הערה 4).