אל יעקב דה האז,/1 ניו יורק
לונדון, 15 בינואר 1936 אנגלית
לונדון, 15 בינואר 1936
דה האז היקר,
העברת המשרדים/2 תארך זמן רב יותר מכפי שרציתי, בעיקר בגלל מחסור באמצעים; אנא, אל תסיק מסקנות מאי הדייקנות הנוכחית שלנו – בקרוב זה יהיה הרבה יותר טוב. סיבה נוספת להתנהלות האטית שלנו נעוצה בעובדה, שמחצית מחברי הנשיאות סיירו במזרח/3 בקשר למגבית חנוכה של 'תל-חי'; המגבית לא נחלה כישלון, לכן אני במידת מה שבע רצון. שכטמן/4 והאחרים מתחילים לנוע חזרה לפאריס, ובקרוב הם יהיו בלונדון כדי להתחיל בחיים החדשים שלנו.
אני שומר כאן את מכתבך לשכטמן,/5 כדי שעם שובו ניטול את העניין לידינו. התכנית מתקבלת על הדעת ויש להוציאה אל הפועל. אדאג לעדכן אותך בעניין ההחלטה שתתקבל.
אני משתוקק מאוד לקבל את תשובתך למכתבי האחרון (מפאריס) הכולל שאלה על אודות זיף./6 מחד גיסא אתה מתלונן על החרם שהטילה עלינו העיתונות היהודית; ומאידך גיסא מפרסם זיף מאמר שבועי ביומון אנגלי חשוב מאוד. אני מהרהר באפשרות לצייד אותו בקטעים קצרים שהוא עשוי להסכים לשלבם במאמריו, ואולם לא אעשה זאת בטרם אדע את עמדתך. בדבר אחד אני בטוח: אם יעלה בידינו לפייס אותו, יהיה לכך ערך רב יותר מאשר לשדל למשל את אב גולדברג/7 או את ליפסקי./8
רב תודות על נוסח ההתפטרות של שטראוס./9 אולם אני מהמר שהוא ישוב במהרה שבע רצון: אני בטוח (אם לווקופ/10 יהיה האומץ להתמיד בתכניתו הטיפשית/11) שווייצמן והשמאל ימצאו יחדיו דרך כלשהי לוותר, ולשתף פעולה במועצה המחוקקת. /12
בן-גוריון הראה לי, במהלך המשא ומתן בלונדון בשנת /13,1934 את פרוטוקול השיחה עם הנציב העליון./14 הוא נראה גאה מאוד במעשה הגבורה ההוא. אני מעיין בו כדי למצוא בו חלקים שניתן לפרסמם, עכשיו או מאוחר יותר, למבוכתו של האויב הראשי. אינני מתכוון כמובן לב"ג,/15 שכן כוונותיו הן על פי רוב טובות, אלא שאינני סבור שיש לו אומץ ונחישות.
הרשה לי לדחות את הכנת ההעתקים מהמסמך הזה
- זו מעמסה כבדה מדי לצוות המותש שלנו הנמצא בתהליך של מעבר (זו אחת הסיבות מדוע אני כותב בכתב יד; סיבה נוספת: מכיוון שאני מעדיף כך).
אני מתייחס בתשומת לב לדברים שכתבת לי על אודות אקצין./16 הוא שלח לי מאמר שפרסם בג'ואיש אדבוקט/17 שבו הוא מנסה לרומם מחדש את מלצ'ט./18 אני מאחל לו שיצליח.
מיטב הברכות לכולם.

שלך תמיד,

ו' ז'בוטינסקי
הערות:
1 איגרת אל גינזבורג 4.2.1935 , הערה 2.
2 משרדי ההסתדרות הציונית החדשה הועתקו מפאריס ללונדון, על פי החלטת קונגרס הייסוד של הצ"ח שהתקיים בווינה בימים 7-12 בספטמבר 1935.
3 דהיינו במזרח אירופה.
4 ד"ר יוסף שכטמן היה חבר נשיאות הצ"ח ויושב ראש לשכת הנשיאות בווארשה (ראה איגרת אל שקי 19.5.1936 ).
5 לנוכח העוינות שעוררה הסתדרות ציוני אמריקה כלפי הצ"ח בקרב יהודי אמריקה, חזר דה האז במכתבו אל יוסף שכטמן מ30 בדצמבר 1935 על ההצעה שהציע קודם לכן לז'בוטינסקי (ראה איגרת אל דה האז 29.12.1935 , הערה 9), כי חברי הצ"ח, ברית החייל ובית"ר בפולין יפנו אל קרוביהם בארצות הברית ובקנדה, ויבקשום להצטרף להסתדרות הציונית החדשה או לפחות לתמוך בה (אצ"מ, A404/721). במכתבו אל ז'בוטינסקי מ30 בדצמבר 1935, שאליו צירף את העתק מכתבו אל שכטמן, הציע דה האז לארגן מבצע דומה גם במדינות נוספות (אצ"מ, A404/718).
6 במכתבו מ29 בדצמבר 1935 ניסה ז'בוטינסקי לשדל את דה האז ואת שאר ראשי הצ"ח בארצות הברית לבוא בדברים עם ויליאם ברנארד זיף (איגרת אל ז'בוטינסקי ע' 14.4.1935 )
ולשתפו בפעילות הצ"ח, כדי לנצל את קשריו עם העיתונות הלא_יהודית לטובת הצ"ח (איגרת אל דה האז 29.12.1935 ).
7 אברהם אב גולדברג – Abraham Abe Goldberg (איגרת אל סוקולוב 13.3.1922 , הערה 6) מנהיג ציוני בארצות הברית, סופר ועיתונאי. זמן מה הוא היה פעיל במפלגה הטריטוריאליסטית הסוציאליסטית, אך פרש ממנה ונמנה עם מייסדי תנועת פועלי ציון בארצות הברית. הוא נמנה עם ראשי הפדרציה של ציוני אמריקה וערך את עיתוניה ביידיש, אולם כתב גם בעיתונות העברית והאנגלית.
8 לואי ליפסקי (איגרת אל ז'בוטינסקי י' 12.3.1926 , הערה 5) היה עיתונאי. בשנים 1933-1946 הוא היה חבר בהנהלת הסוכנות היהודית. ב1936 הוא נמנה עם מייסדי הקונגרס היהודי העולמי.
9 נתן שטראוס – Nathan Sraus (ניו יורק 1889-שם 1961); בנו של הנדבן נתן שטראוס (כרך ה, איגרת 35, הערה 1), ומנהל הקרן על שמו. בשנות ה20 היה חבר סנט. בסוף 1935 נבחר לראש המגבית הארץ-ישראלית המאוחדת. מהתפקיד הזה הוא כפי הנראה התפטר.
10 ארתור ווקופ (איגרת אל ז'בוטינסקי י' 26.10.1926 , הערה 4). הנציב העליון לארץ ישראל בשנים 1931-1938.
11 דהיינו להקים את המועצה המחוקקת לארץ ישראל בעלת רוב ערבי (ראה איגרת אל לוי ה' 10.1.1936 , הערה 7).
12 במכתב אל לורד מלצ"ט מ17 בינואר 1936 הביע וייצמן את תמיכתו במועצה מחוקקת פריטטית לארץ ישראל (The Letters and Papers of Chaim Weizmann, Vol. 17, pp. 132-136).
13 ראה איגרות אל בן גוריון 23.10.1934, ו- אל יעקבי ש' 4.11.1934 ו- אל רוטנברג 6.11.1934 ו- שלו אגרות אל רוטנברג 6.11.1934 ו- 7.11.1934 ו- 10.11.1934 .
14 בן_גוריון קיים בימים 29-30 ביולי 1934 שתי שיחות עם ווקופ, שבמהלכן העלה את שאלת המועצה המחוקקת לארץ ישראל. בן-גוריון הביע התנגדות נמרצת להקמתה, אך ווקופ לא השתכנע מטיעוניו והמשיך לדבוק ביתר שאת בתכניתו (דוד בן-גוריון, זכרונות, כרך שני 1934-1935, עמ' 138-148).
15 לבן-גוריון.
16 דה האז דיווח שמהלכות שמועות כי בנימין אקצין (איגרת אל יעקבי ש' [1926]. 7. 19 , הערה 2)
משתייך לחוגי הסתדרות ציוני אמריקה או שהוא מסייע להם (מכתבו מ5 בדצמבר 1935; אצ"מ, A404/718).
17 The Jewish Advocate, שבועון ציוני (לעתים פעמיים בשבוע) שיצא לאור בבוסטון. נוסד בידי יעקב דה האז ב1902.
18 במאמרו 'Lord Melchet and the Problems of Anglo-Jewish Relations', The Jewish Advocate, 24.12.1935, שיבח אקצין את לורד מלצ'ט הצעיר (ראה איגרת אל בן חורין 29.5.1932 , הערה 3) ואת פעלו הציוני.