אל יעקב דה האז, מילאנו
מונטקאטיני, 2 באוקטובר 1935
אנגלית
מונטקאטיני, 2 באוקטובר 1935
דה האז היקר,
רב תודות על מכתבך./1 אל תדאג ואל תיחפז. כרגע נראה שהזמן פועל לטובתנו ולא נגדנו. ייתכן שהעולם הפוליטי סוער מדי כרגע,/2 ואני מצפה שבעוד שבוע או עשרה ימים הוא יירגע.
אדרבה, עליי להימנע מלטרוח יותר מדי בקשר לביקורים מפורטים (או ראיונות) בחוגים יהודיים או במקומות ריכוזם. לפחות אין להיחפז. אלה עניינים בעלי חשיבות בינונית, וגם אם יתברר שהם דרושים ניתן יהיה לארגנם מידית ובהתראה קצרה. הכנתם מראש תיצור ציפיות, אופוזיציות, תככים ומה לא.


יש לייחס חשיבות רבה יותר לשאלת ה'נושאים לדיון'. לדעתי זו בעיקר שאלה של 'שיקול דעת': /3 אם אתה בטוח שניתן להציע הצעה מסוימת, עשה זאת אפילו אם קיים חשש שהיא תידחה, במיוחד כאשר הקשר הראשוני הזה אינו יכול להיות מכריע או סופי. עליי רק להיות זהיר במיוחד בנוגע ל'מס העלייה'/4: כנראה שזה יהיה הסעיף העיקרי והממשי ביותר במדיניות שלנו בעתיד הקרוב, אך בדיוק בשל כך מותר לרמוז עליו אך ורק לדורשי שלומנו, אנשים שלא יעשו בו שימוש עוין.


אני מקווה שבפאריס ובלונדון שוקדים כראוי על הכנת התזכיר הזה./5 אני מצטער שלא אוכל לעזור בתיקונו, בשל עייפות יתר ובשל המאמץ הכרוך בטיפולים במונטקאטיני.


רעייתי ואנוכי מאחלים לך בריאות והצלחה רבה, וכן צום קל ביום כיפור בראשית פעילותך בהצ"ח בשנת השבתון שלך.




























שלך לנצח,

ז'בו
נ"ב: איני יודע אם ידוע לך שבמילאנו מתגורר ליאונה קארפי, העומד בראש ברית הצה"ר ובראש בית"ר באיטליה. אם תרצה לפגוש אותו: via L. Vitali 2, tel. 21391; במשרד – via T. Salvini 2, tel. 22251. לא הודעתי לו שאתה שוהה במילאנו.
הערות:
1 המכתב לא נמצא.
2 בתקופה זו שררה מתיחות בין אנגליה וצרפת לבין איטליה, על רקע המדיניות התוקפנית של איטליה כלפי אתיופיה, שהגיעה לשיאה עם פלישת איטליה לשטחה של אתיופיה ב3 באוקטובר 1935.
3 במקור בצרפתית: doigté
4 מן הסתם מדובר בתכנית לגיוס מקורות פיננסיים למימון עלייה ב', שכן בהמשך האיגרת רומז ז'בוטינסקי ש'מותר לרמוז עליה רק 'לדורשי שלומנו'.
5 הכוונה כפי הנראה לתזכיר שהוגש בדצמבר 1935 לוועדת המנדטים המתמדת בעניין קיפוחם של חברי בית"ר בחלוקת סרטיפיקטים. בתזכיר צוין, שתנועת בית"ר שייכת לתנועה המייצגת 713,000 מצביעים; בקרב חבריה בעלי כישורים לעבודה בארץ ישראל, אך הם מופלים לרעה רק משום שאינם משתייכים להסתדרות הציונית. לעומת זאת זוכים חברי אגודת ישראל במכסת סרטיפיקטים בתור קולקטיב, אף על פי שהם אינם משתייכים להסתדרות הציונית ואפילו אינם ציונים (אצ"מ, A139/23).