אל יעקב דה האז, ניס
פאריס, 26 בנובמבר 1935 אנגלית

מר דה_האז היקר,
הנשיאות/1 ביקשה ממני להעביר לך, לרגל שובך לארצות הברית, את רגשי הכבוד שאנו רוחשים לך ואת תודתנו. נוכחותך ופועלך בקונגרס בווינה תרמו באופן משמעותי למורל הגבוה, ולהצלחתה הפוליטית של ההתכנסות שלנו. השליחות החשובה שקיבלת על עצמך לאחר הקונגרס הזה/2 הוצאה אל הפועל בנסיבות קשות מאוד, בשל התנאים הקשים השוררים באירופה,/3 והיא הניבה תוצאות טובות.

מכל מקום, שליחות זו עדיין רחוקה מאוד מסיום. קיבלנו את הבטחתך ששהותך באמריקה תנוצל בחלקה כדי להמשיך בה. אולם חלק גדול של פעילות מדינית ודיפלומטית עדיין מצפה לנו באירופה, ואף על פי שמטבע הדברים אין זה רצוי שנדרוש ממך קרבנות כאלה, להוציא מקרה דחוף ביותר, אין זה מן הנמנע שנוכחותך כאן תהיה הכרחית בעתיד הקרוב, לכל הפחות לזמן קצר.
אולם פעילות מדינית אינה יכולה להתבצע ללא אמצעים חומריים, לא כל שכן פעילות בהיקף שהוחלט עליו בווינה. ממדיה של הפעילות תלויים, כפי שאתה יודע, לא בתכנון יומרני כלשהו, אלא במהותה של ה'ציונות' כפי שאנו מבינים את המונח הזה: הציונות לא נועדה רק להעניק לעולם צעצוע חדש בדמות דגם של מושבה יהודית, אלא כדי להציל המון בני אדם השרויים במצוקה על ידי אוואקואציה לארץ ישראל. היקף המשימה הזאת שקיבלנו על עצמנו, קובע מטבע הדברים גם את 'ממדי' האמצעים לביצוע המשימה: עליי רק להזכיר את תכנית העשור (אשר תנוסח בידי ועדת מומחים מיוחדת לאחר מחקר רב_תחומי בארץ ישראל) ואת תכנית המלווה הלאומי.
אין לי ספק שתמצא אמריקנים רבים, המסוגלים להעריך הן את המניעים ההומניטריים הן את המניעים הלאומיים שבבסיס המפעל הנועז של הצ"ח שלנו. אני טוען שהמפעל הנועז הזה ראוי לאימוץ אמריקני, דווקא מפני שהוא כה פשוט, כה יסודי וכה ישר. ואני מאמין שהתמיכה האמריקנית תעזור לנו מאוד לרכז את הכוחות המוסריים והכספיים, שנזדקק להם למטרה הטובה הזאת.















מיטב איחולי בריאות והצלחה.





שלך בלבביות רבה,

ו' ז'בוטינסקי

נשיא

הערות:
1 נשיאות הצ"ח.
2 ראה איגרת אל קופלוביץ' [1935. 9. 14] , הערה 2.
3 בשל המתיחות הבינלאומית שנוצרה בגין פלישתה של איטליה לאתיופיה (ראה
איגרת אל ז'בוטינסקי ע' 22.11.1935 , הערה 18; ואיגרת אל דה האז
2.10.1935 , הערה 2).