אל ליאופולד אמרי, לונדון
פאריס, 22 ביולי 1935 אנגלית


אישי
מר אמרי היקר,
הדבר עשוי לעניין אותך: לפני חודש ימים הגשתי בקשה לקבלת אשרת תייר לארץ ישראל, ולפני ימים אחדים הודיע לי המשרד לביקורת דרכונים (בפאריס),/1 כי הממשל הארץ_ישראלי דחה את הבקשה.
למותר להוסיף, שדבר זה אינו משפיע בצורה כלשהי על עמדתי ועל כוונותיי וכו' הן בנוגע לעניין שעל אודותיו כתבתי לך לפני חודשים אחדים/2 הן בנוגע למדיניות הרביזיוניסטית. ואולם אינני יכול להכחיש, שיחס זה אינו מקל עליי להטיף לנאמנות הדדית ולשותפות וכו'./3

שלך בנאמנות,

ו' ז'בוטינסקי
הערות:
1 בקונסוליה הבריטית.
2 איגרת אל אמרי 24.4.1935 .
3 בעקבות מכתב זה פנה אמרי ב26 ביולי 1935 לשר המושבות, מלקולם מקדונלד, והמליץ לפניו להעניק לז'בוטינסקי אשרת כניסה לארץ ישראל. אמרי דיווח למקדונלד על מכתבו של ז'בוטינסקי (שם) בהוסיפו, שאמנם בעבר עשה ז'בוטינסקי צרות, אך מצד שני הוא מנהיג ציוני רביזיוניסטי ופרו_אנגלי (N.A., CO. 733/283/75266). מלקולם מקדונלד ביקש באמצעות מזכירו את חוות דעתו של ה' פ' דאוני (H. F. Downie), מנהל המחלקה למזרח התיכון במשרד המושבות. המזכיר ציין במפורש שעמדת מקדונלד בסוגיה זו שלילית. דאוני שסקר באריכות את חטאיו של ז'בוטינסקי החל בנאומו בתל אביב ב23 בדצמבר 1929 (ראה איגרות אל שילס 11.2.1930 ו- 20.2.1930 ), תמך בסירובו של ווקופ להעניק לז'בוטינסקי אשרת תייר לשלושה חודשים (ראה איגרת אל יעקבי ש' 18.7.1935 , הערה 9), והדגיש שכניסתו של ז'בוטינסקי לארץ ישראל תסכן את הסדר ואת הביטחון. ראוי לציין, שדאוני התבטא ב27 באפריל 1940 כי 'היהודים הם אויבים בדומה לגרמנים, אולם הרסניים יותר', וב15 במארס 1941 הוא כתב, כי צר לו שבמלחמה זו היהודים אינם בצד השני של המתרס.