אל ויליאם ראפאר, ז'נווה
לונדון, 6 בנובמבר/1 1934 אנגלית
לונדון, 6 באוקטובר 1934
פרופסור ראפאר היקר,
הרשה לי לבקש את עזרתך, וסלח-נא על סטייה כלשהי מן הנוהל בשל הצעד הבלתי פורמלי שאני נוקט. זה עתה הובא לידיעתי שוועדת המנדטים עומדת לדון בפטיציה של הרביזיוניסטים הארץ-ישראליים (החתומה על ידי ד"ר ויינשל)/2 במהלך המושב של חודש נובמבר הנוכחי, בעוד שכולנו היינו בטוחים שהבעיות הארץ-ישראליות תעלינה לדיון רק במושב הקיץ. הטעות היא שלי, כמובן. אולם אם זהו מצב העניינים, הרשה לי לבקש את עזרתך/3 בהעברת הערות מסוימות לוועדה או למר אורטס,/4 שאני מניח כי הוא מונה לתפקיד דובר, או לשניהם אם נוח הדבר. צר לי מאוד שהבורות שלי הבלתי נסלחת בנוהל של ועדת המנדטים המתמדת/5 מנעה את הפעולה אשר התכוונתי לבצע, דהיינו להעביר את כל המידע שבידי אליך, ואל עמיתיך אשר מוכנים לבחון אותו שבועות אחדים לפני התכנסותה של הוועדה.
הערתי הראשונה היא בעצם בקשה: האם קיימת אפשרות שהפטיציה שלנו תידון במושב הקיץ הבא, יחד עם כל העניינים החשובים ביותר הנוגעים לארץ ישראל? נראה לי שפטיציה מסוג זה הכוללת נושאים בעלי חשיבות כזאת, אפילו אם תעורר רושם רציני, אין לה סיכוי להביא לתוצאה של ממש, אם במושב אינו משתתף נציג מוסמך של מעצמת המנדט או של הממשל הארץ-ישראלי. הוועדה תסרב בפשטות לקבל החלטות בהעדר נציגות כזאת. אולם מאידך גיסא אני מעלה טיעון שהוא הגיוני למדי, כי יהיה הוגן לדחות את הדיון בפטיציה עד שהנציג/6 יוכל להיות נוכח.
כמובן שבאופן פורמלי אין לי אפשרות לבקש דחייה כזאת, שכן הפטיציה נחתמה בידי ידידי ועמיתי ד"ר ויינשל ולא על ידי. אולם העובדה שהפטיציה שלו היא פשוט חלק מתנועת הפטיציה הכללית שלנו, והיא הוגשה בחודש אפריל האחרון על פי דרישתנו, בתקווה שתגיע למושב יוני,/7 אוכל להבטיח בהן צדקי שבקשת הדחייה נעשתה על דעתו ובשמו של החותם.
מכל מקום, אם יתברר שלא ניתן לדחות את הדיון, אבקש להעיר הערות אחדות:
1. תזכירו של ד"ר ויינשל נכתב לפני כעשרה חודשים; ארץ ישראל מתפתחת בקצב כזה שבמהלך עשרת החודשים השתנו נתונים, ועל כן יש להתעלם מהם. כמה נתונים סטטיסטיים שעודכנו נשלחים לוועדה על ידי הלשכה הפאריסאית של הוועד הפועל הרביזיוניסטי. אני מבקש רק להדגיש שהעובדה העיקרית אשר הועלתה בפטיציה של ד"ר ויינשל היא אי-ההתאמה בין העלייה לבין מצבם הטרגי של המוני היהודים, ובמיוחד אי-ההתאמה בין החקיקה הכלכלית והפיסקלית לבין קליטת העלייה במשק, אפילו בממדיה הבלתי מספיקים. הממשלה טוענת: 'עתה עסוקים העולים בבניית בתים, אך מה מתכוננים דיירי הבתים הללו לעשות למטרות פרודוקטיביות?' על שאלה זו אנו משיבים, כי פי שניים ממספר העולים, ואפילו יותר, יכלו למצוא תעסוקה פרודוקטיבית, לו רכישת קרקע לא היתה זרועה מכשולים - הן בשל החוק הקיים הן בשל המחירים הספקולטיביים - לו היתה רזרבה ממשלתית של אדמות בור למטרות התיישבות וניתן היה לקבל הלוואה ממשלתית להשבחת אדמות הבור, ולו היתה קיימת הגנה מספקת על ייצור מקומי וכו' וכו', כפי שמפורט במיוחד ב'דרישות' שהועלו בסוף הפטיציה של ד"ר ויינשל.
2. אשר להגירה הבלתי חוקית של ערבים, אפילו נציג רשמי של הממשלה לא יכחיש עתה שהיא קיימת. אולם אנו מדגישים שמאז 1929 היא נמשכת במספרים עצומים. הרשה-נא לי להזכירך את הרשימות והמספרים אשר הראיתי לך בז'נווה בחודש יוני שעבר./8 אני כותב את המכתב בחיפזון כדי להספיק לשלוח אותו בדואר אוויר, ובמקום הפרטי בו אני יושב אין
ספרים שאוכל להיעזר בהם. אולם הוועדה תוכל בקלות לאמת את טענותיי בעזרת הדין וחשבון של סר ג'ון הופ סימפסון/9 והשוואתו למספרים של מפקד 1931. הדין וחשבון של סימפסון מכיל רשימה מיוחדת המראה את גידול האוכלוסייה מאז 1920. הרשימה מראה גידול טבעי סדיר ומתמיד במספר הערבים מדי שנה בשנה, ועד 1929 לא עלה הגידול השנתי על 16,000 בשנה. ופתאום, בשנת 1930 הוא מדווח על גידול בלמעלה מ100,000, ללא שום הסבר. יתרה מזו, המפקד משנת 1931 מראה גידול נוסף ב50,000 מוסלמים בהשוואה
למספר שמופיע בדין וחשבון של סימפסון בשנה שקדמה לכך. מה משמעות הדבר אם לא הגירה, שלא רק שהיא בלתי מבוקרת, אלא אף זוכה להתעלמות הממשלה? אשר לשנים האחרונות, אפילו הממשלה אינה מכחישה את העובדה, שארץ ישראל הפכה להיות מטרה מועדפת למהגרים ערביים מעבר הירדן ומארצות שכנות נוספות, דרך עבר הירדן. הממשלה גם יודעת, כפי הנראה, כמה מהגרים כאלה חדרו לארץ, אולם זה מאוד משמעותי שאומדן של מספרים כאלה לא זכה לפרסום. אני מרשה לעצמי להעיר, כי למרות המספר הגדול יחסית של יהודים שהורשו לעלות בשנה שעברה, ייתכן שהטענה בדבר הסכנה המרחפת על שיעורם של היהודים באוכלוסייה אינה רחוקה מהאמת.
3. לצערי, אין לי זמן להרחיב את הדיבור על הגדולה בסכנות - סכנה יְשָנה שקמה עתה לתחייה: תכנית המועצה המחוקקת./10 אין חשיבות לכך שהמועצה המחוקקת עשויה להיות מנועה מלעסוק בחקיקה הנוגעת באופן ישיר ל'עלייה', שכן הצלחת העלייה תלויה מעל לכול בחוקי הקרקע, בחוקי התעשייה, ובחוקי המס וכו', ואלה עניינים השייכים לתחום המועצה המחוקקת ויהיו נתונים בידיו של רוב אנטי-ציוני בוטה ומתלהם. אין שום 'אמצעי ביטחון' שהממשלה תהיה המחליטה. אפילו אם היא תחלץ אותנו מצעדים עוינים שנעשו במזיד, יהיה האמצעי הזה חלש מכדי לסייע לגוף המיישב, אף על פי שההתיישבות היא הצורך העיקרי והתנאי המכריע להצלחתנו, וזו גם הדרישה העיקרית בפטיציה של ד"ר ויינשל.



















אשר לנימוק שהמועצה המחוקקת עשויה 'ללמד את היהודים ואת הערבים כיצד לחיות בצוותא', הממשלה כבר יודעת שלא כך הדבר. אפילו המפלגות המתונות בקרב יהודי ארץ ישראל הצהירו, שהן לעולם לא תשתתפנה בבחירות ולא תקבלנה מינוי מהממשלה; אבל יהיה גרוע יותר, מנקודת ראות של 'עבודה בצוותא', אם הן תשתתפנה במועצה המחוקקת, רק כדי לריב מדי יום ביומו עם הרוב הערבי.
בנסיבות אלה תוכל המועצה המחוקקת לשמש רק במה רועשת לתעמולה ארסית לא רק של השקפות אנטי-ציוניות אלא גם של השקפות אנטי-אירופיות. הלאומנים הערביים מבינים בהחלט, שמועצה מחוקקת בארץ ישראל תיחשב בעיני הציבור הרבה יותר מאשר המועצה המחוקקת בסוריה או בעירק, והם ישתמשו בה כדי לומר לעולם מה שאין הם יכולים לומר בקול רם בבגדד ובדמשק. אכן, תכנית זו היא 'שירות דוב' חמור ליותר מאשר למדינה אירופית אחת שברשותה מושבות במזרח התיכון, ואולי מעל לכול - לאנגליה.
אני מודה לך מראש על כל אשר תמצא לראוי לעשות עם מכתב זה.
שלך בנאמנות רבה,
ו' ז'בוטינסקי
הערות:
1 התאריך נקבע הן על פי התוכן הן על פי תשובתו של ראפאר לאיגרת זו. מלבד זאת, ב6 באוקטובר שהה ז'בוטינסקי בפאריס.
2 ראה איגרת אל יעקבי ש' 18.2.1934 , הערה 4.
3 במקור בצרפתית: bons offices
4 פייר אורטס - Pierre Orts (1872-1958); נציג בלגיה בוועדת המנדטים המתמדת ודובר הוועדה. כיהן בעבר בתפקיד המנהל הכללי של משרד החוץ הבלגי.
5 במקור: P.M.C. (Permanent Mandates Commission).
6 מטעם מעצמת המנדט.
7 במושב יוני 1934 של ועדת המנדטים היה נוכח ג'ון התורן הול, המזכיר הראשי של הממשל המנדטורי בארץ ישראל, אולם התזכיר הפטיציוני, שהוגש לנציב העליון לארץ ישראל ב30 באפריל 1934, לא הגיע לז'נווה במועד.
8 ראה איגרת אל ראפאר 6.7.1934 , הערה 8.
9 איגרת אל גרוסמן 23.10.1930 , הערה 21.
10 במקור:
L.C.(Legislative Council).