אל מ' רוזנבליט, קייפטאון
פאריס, 15 בפברואר 1934 אנגלית

מר רוזנבליט היקר,
אני מודה לך על מכתבך מ25 בינואר./1
זה זמן מה שאין לנו ידיעות כלשהן הן מקייפטאון הן מיוהנסבורג, שכן כפי שידוע לך ברית הצה"ר בדרום אפריקה נקטה עמדה 'ניטרלית'./2 באוגוסט ובספטמבר קיבלנו מכתבים מפורטים ממזכיר סניף קייפטאון, מר שניצר,/3 והשבנו עליהם ב15 וב30 באוקטובר./4 אולם מאז אין לנו שום ידיעות מדרום אפריקה.
כמובן שאין ביכולתי לשפוט מכאן, מה עשויות להיות הסיבות לפעילות המעטה של הברית/5 בדרום אפריקה, ומי אחראי לכך. מכל מקום, אני שמח לשמוע שבקרוב אמורה להתקיים אספה כללית, ואני מקווה שהיא תגבש את הברית, ותעמוד בקשר קבוע עם ההנהלה שלנו.
צר לי מאוד שאינני מסוגל למסור לך מידע כלשהו, בדבר התשלום שלך ביולי 1932 בסך 19.7.4 לירות שטרלינג. באותו זמן עמד מר גרוסמן/6 בראש לשכת הוועד הפועל, ולמרבה הצער הוא לא מסר לנו שום דין וחשבון (אינני רומז בכך שהוא היה מחויב לעשות זאת, שכן זו שאלה משפטית שהיא למעלה מכושר שיפוטי). את הסכומים האחרים שבידך, המיועדים לוועד הפועל, ניתן לשלוח לברית הצה"ר, 7, Rue de Pontoise. Paris V
אני מקווה לשמוע ממך בקרוב.
בברכת תל-חי,
שלך בנאמנות,
ו' ז'בוטינסקי
נ"ב: ב12 לחודש קיבלה ברית הצה"ר את המברק דלהלן, בחתימת 'שושן':
'נפוצו כאן שמועות שערבי הודה ברצח ארלוזורוב. הבריקו אישור'. מכיוון שלא ידעתי מי עומד מאחורי הכתובת 'שושן', שכן את מכתבך קיבלתי קצת מאוחר יותר, הברקתי לברית הצה"ר בקייפטאון: 'ההודאה בוטלה בלחץ המשטרה. הסנגוריה עושה מאמצים להוציא את האמת לאור. ז'בוטינסקי פונה אל העיתונות לגיוס תרומות, כדי לממן את המשך הסנגוריה. נא לפרסם ולארגן גיוס תרומות. הודיעו ליודס. הברקתי לקנטרידג'. ז'בוטינסקי'./7
לאחר שראיתי על נייר המכתבים שלך ש'שושן' היא כתובתך הטלגרפית, הברקתי לך מיד: 'ראה את המברק ששלחתי אתמול לברית הצה"ר. ז'בוטינסקי'./8
אני מקווה שהראו לך את המברק והואלת בטובך לנקוט את כל הצעדים הדרושים.
ו' ז'
הערות:
1




המכתב לא נמצא.
2 בזמן הפילוג בברית הצה"ר שלאחר ועידת קאטוביץ (ראה איגרות אל יעקבי ש' 19.6.1933 ו- 26.6.1933 )
3 Snitcher – שמו הפרטי ופרטים נוספים על זהותו לא נתחוורו.
4 1933. המכתבים לא נמצאו.
5 ברית הצה"ר.
6 מאיר גרוסמן (איגרת אל אחד העם 26.1.1916 , הערה 4) מילא תפקיד מרכזי בברית הצה"ר מתחילת ייסודה, וכיהן כסגן נשיא התנועה. המחלוקת בינו לבין ז'בוטינסקי בשאלת הציות למשמעת של ההסתדרות הציונית הגיעה לשיאה בוועידת קאטוביץ (19-21 במארס 1933), שנסתיימה בקרע ביניהם (ראה כרך ח, לפי המפתח, הערכים גרוסמן, קאטוביץ).
7 איגרת אל הצה"ר, קייפטאון 13.2.1934 .
8 איגרת אל הצה"ר, קייפטאון 14.2.1934 .