.
אל שלמה יעקבי, פאריס
ירושלים, 23 במאי 1929...רוסית
.
ירושלים, 23 במאי 1929
.
סולומון לבוביץ' היקר,
ברוך בואך! תודה על טרחתך אצל סקר./1 אולי ... אבל בינתיים
שוב בזבזת זמן בגללי. אני מחכה לך כאן בקוצר רוח.
אל תספר לאניה, אבל איליה/2 מדאיג אותי - לא בריאותו, אלא
דיכאונו. אסור להביא לארץ ישראל אנשים שאינם ציונים מלידה. הכול
כאן מאוס עליו. הוא שכר מורה לעברית, אבל אני רואה שעצם המחשבה
שעליו ללמוד איזה ביטוי משונה מעליבה אותו, ומובן מאליו שכמעט
ואינו מתקדם. יש לו טענות כלפי האלוהים, שאין הוא יכול לדרוש
מקום עבודה בשכר, בשל אי-שליטתו בשפה אנושית; המשכורת שהוא מקבל
ממני בוודאי נחשבת בעיניו מתנה. הבלים: הוא שחרר אותי ממחצית
עבודתי ב'יהודה' והוא מבצע אותה טוב יותר ממני. זה חמישה שבועות
שאני שולח כל שבוע מאמרים לעיתוני יידיש והשתכרתי בזכותו כ200
דולרים. אינני יודע מה לעשות; גם אתה אינך יודע - אבל אני חייב
לשפוך את לבי. אל תרמוז אפילו לאניה. סריוז'ה/3 נעשה כאן ממש
מקסים.
בונפלד סבור שנקבל כאן שני צירים, ייתכן שנקבל שלושה. אני
רואה שווייז שוב התהפך./4 שילך באשר ילך. הוא אינו משתייך לחוג
שלנו, ואני מרוצה שלא התחתנו עמו. אידה כתבה בהתלהבות על
מעורבותך ועל השפעתך. אנו סומכים על ההערכה שיהיו צירים./5 זה
לא תואם את מכתבך, אבל נראה. הכול היינו הך - חסר תועלת.
תגשש אצל מ' אי'/6 ותברר, מה דעתו לגבי העתיד? אלמלא ההבדל
במזג הייתי מכריז על הקמת הסתדרות ציונית עצמאית ומתעלם מהכול!
אבל הם לא יסכימו. מה עלי לעשות? אינני יכול עוד להתעסק עם
אופוזיציה ועם ביקורת.
אני מחבק אותך בחזקה ומודה לך.
שלך, ו' ז'
הכתובת של נאן/7 אינה בידי, עשה טובה, שלח-נא.