.
אל אביגדור המאירי, תל אביב
תל אביב, 11 בדצמבר 1929...עברית
.
11 בדצמבר 1929
.
אדון המאירי היקר,
יסלח-נא על שלא עניתי לו קודם ולא הודיתי לו על מתן ספרו
החדש./1 החלטתי להתרכז על הענין אשר בגללו באתי - רכישת ידיעה
מדויקת במצב - ולהמנע מכל הפסקה עד שאוציא לפעל את הפרק הראשון
של תכנית זו.
צר לי שהנה כותב אדוני על 'לב פצוע'. אולי התכוון ללב הפצוע
של יהודי שראה את המאורעות, אז מובן לי הדבר; אך אם יש בדבריו
רמז לפצע פרטי של חבר אשר העליבוהו חבריו הקרובים ביותר - צר
לי. ראשי המרובע אינו מבין עלבון בין חברים. כמובן, בתשעה מקרים
על עשרה, מעליבים אנחנו את חברינו, וגם אותי מעליבים וגם אני
מעליב: שוואם דריבער/2 ואין חשבונות. באפן אחר אי-אפשר לעבוד.
מאד אשמח אם יקבל אדוני את הפלוסופיה הזאת למרות כל מכשוליה
האישיים; מאוד אשמח, כי מאד אני מחשיב את ערכו בתור איש ואת
כשרונו בתור אומר. אבל, על כל פנים, עד כמה שזה נוגע אלי אני,
יאמין-נא לי כי זוהי הדרך היחידה להבנה הדדית בין שנינו.
נתראה, עד כמה שידוע לי, בסביבה אחת בעוד יומים, ואולי כבר
אדע בשעה ההיא אם נוכל לסדר ראיון פרטי. אשתדל למען 'כן' נוכל -
אבל התנאי הוא שאין עלבון אם לא אוכל.
את ספרו אקרא לי בשקט על האניה, ושוב תודה לו על המתנה
היפה. מכבדו ומעריצו,
ז' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 הכוונה לספר השגעון הגדול, רשימות קצין עברי במלחמה הגדולה,
אלול תרפ"ט.
2 גרמנית schwamm druber שכח זאת.
.