.
אל יהושע חנא רבניצקי,/1 תל אביב
ירושלים, 14 ביוני 1929...עברית
.
ירושלם, 14 ביוני 1929
.
אדון רבניצקי הנכבד,
היום במקרה נפל בידי מכתבך מכ"ח אדר ב' העבר;/2 קראתיו עוד
הפעם ושניתי את החלטתי הקודמת - החלטה לבלי ענות עליו. העלבתני
עלבון קשה, אשר לא יסלח אותו אדם ישר; אבל, סוף סוף, אסור גם לי
לשכוח את ימי ילדותי בהם למדתני את שפתנו, ופתחת לפני את העולם
אשר בו ובגללו אני חי./3
אבל תשובתי זו איננה אלא ברכת-פרידה. בכתבך כי זעמי הוא
'קנאות מפלגתית',/4 הנה רק הכפלת את העלבון. עתונאי נמהר פרסם
בכלי-מבטאו כי גם אני מכרתי את נפשי בכסף: חתמתי על חוזה של
משרה שמנה ובעבור זה ותרתי על פעולתי המדינית/5 - ודווקא בארץ
ישראל בחרתי בכדי לעשות שם את הנבלה הזאת. אף שונאי המושבעים
מסיעת הפועלים לא רצו לטנף את עמודי עתונם בדיבה זו; העתונאי
שהוא ידידך/6 פרסם אותה פעמים,/7 למרות הכחשה שבאה מניו יורק,
אף למרות העובדה שאותה ידע בימים האלה כל יהודי וכל ערבי וכל
אנגלי בארץ: העובדה כי הממשלה דרשה ממני את הותור הזה, ואני
סרבתי./8 נגד הדבה הזאת אתה לא מחית. אבל כאשר קמו ידידי
הצעירים ודרשו מהקהל העברי שיחרים את מוציאי הדבה המכוערת הזאת
על אדם, אשר אף פעם בחייו לא מכר את אמונתו/9 - אזי נזדרזת
וחגרת את מתניך, ויחד עם ביאליק אשר שכח מה שלא ישכח
בן-טובים,/10 ויחד עם דרויאנוב/11 הנאמן לידידיו כמוך, מחית נגד
אלה שנסו להגן עלי./12
אל תענה לי על המכתב הזה: מזכירי קבל פקודה לבלי הראות לי
מכתביך ולשלוח אותם חזרה.
בכבוד הראוי,
ז' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 איגרת אל רבניצקי 22.8.1904 , הערה 1. מעורכי הוצאת 'דביר'.
<JF>2
9 באפריל 1929 (מ"ז, א2/17/3/1). < <NE>3<ME><ME><ME><ME רבניצקי
היה המורה לעברית של ז'בוטינסקי. 4< <JF
במכתבו הנזכר לעיל כתב רבניצקי: 'האמנם כל החטא הוא שחתמתי על
המחאה...אלמלי ידעתי כי אמנם זאת היא הסבה הייתי רק מצטער שהגעת
לידי כך, שקנאה מפלגתית מעבירה אותך על דעתך...' (מ"ז,
א2/17/3/1). 5< <JF
בכתבה על ז'בוטינסקי ציין המחבר ('גוג ומגוג'), שז'בוטינסקי
התחייב בפני חברת 'יהודה' לא לעסוק בארץ ישראל בפעילות מדינית
(הארץ, 6 בספטמבר 1928). 6< <JF
הכוונה כפי הנראה למשה גליקסון, עורך עיתון הארץ.
<JF>7
בכרוניקה שכותרתה 'עכוב במתן ויזה לז'בוטינסקי' נרמז,
שז'בוטינסקי התחייב לא לעסוק בארץ ישראל בפעילות פוליטית (הארץ,
17 בספטמבר 1928). 8< <JF
ראה איגרות אל גרוסמן 15.9.1928 ו- אל שוורץ 25.9.1928 ו- אל יעקבי ש' 3.10.1928 .
<JF>9
הוועד המרכזי של ברית הציונים הרביזיוניסטים בארץ ישראל פרסם
מכתב גלוי לעיתון הארץ בו הודיע, שכל עוד מערכת הארץ לא תתקן את
המעוות, יקרא לכל חברי המפלגה להחרים את העיתון (דאר היום, 1
באוקטובר 1929). מערכת הארץ סירבה לפרסם את המכתב, אך דיווחה על
תוכנו (הארץ, 1 באוקטובר 1929).
0 ז'בוטינסקי תרגם את שיריו של חיים נחמן ביאליק לרוסית ועל ידי
כך פרסם אותו בקרב חוג קוראים רחב שלא קרא את שיריו בעברית.
1 איגרת אל אוסישקין 10.6.1906 , הערה 17. מעורכי המהדורה העברית של
האנציקלופדיה למדעי היהדות בהוצאת 'אשכול', ברלין (1933-1927).
2 י"ח רבניצקי וקבוצה של סופרים פרסמו גילוי דעת נגד החרם של
הוועד המרכזי של ברית הצה"ר על עיתון הארץ (הארץ, 3 באוקטובר
(1929.
.