.
אל א' ריי,/1 ז'נווה
ירושלים, 13 ביוני 1929...צרפתית
.
13 ביוני 1929
.
מר ריי היקר,
תודה על מכתבך החביב./2 המאמר ששלחת לי אינו צודק, או אולי
הוא מבוסס על מידע שגוי. לא מדובר בסיפוחה של ארץ ישראל לקיסרות
הבריטית במסווה של דומיניון. כל עוד המנדט תקף, איש אינו חולם
על שינוי יסודי מכל סוג שהוא. אבל גם על שוחרי הממשל המנדטורי
חלה החובה, כמו על כולם, להיות הוגנים. ממשל מנדטורי לא נועד
להימשך לנצח: על פי הגדרתו הוא הסדר זמני החייב להיפסק ברגע
שתושג 'מטרת המנדט'. 'המטרה' של המנדט בארץ ישראל היא הקמת בית
לאומי יהודי. כשיושלם תפקיד זה, יאבד הכלח על המנדט והמעצמה
המנדטורית תפנה את השטח (או לפחות יהיה זה מחובתה לעשות כן), כי
אז ארץ ישראל היהודית תוכל לשלוט בגורלה. באותה שעה תעלה השאלה,
אם העם בארץ ישראל ירצה להישאר מבודד או שמא יעדיף להצטרף אל
קונפדרציה מזרחית, או להתאחד עם סין או עם הירח או עם הקיסרות
הבריטית. תהיה זו זכותו המלאה לבחור באחת מן האפשרויות הללו.
אכן, לליגת הדומיניון השביעי אין אלא מטרה אחת: להכין כבר עכשיו
את התנאים ליצירת אמון הדדי בין יהודים לבין אנגלים, תנאים
שלאחר סיומו הטבעי של המנדט יעודדו את העם היהודי להצטרף מרצון
אל מה שאנגלים מכנים 'חבר העמים הבריטי'. אינני רואה כאן אפילו
שמץ של חוסר לויאליות כלפי חבר הלאומים. אנו רשאים בהחלט לכונן
ידידות לקראת העתיד, ובלבד שנכבד את התחייבויות ההווה, וזאת
עושים שני הצדדים: היהודים והאנגלים.
אשר לאדונים רומאנו ויעקובסון,/3 קודם כול אין זה נכון
שמשפט הדיבה נפתח 'בעקבות' כתבתך. הגשתי תביעת דיבה נגד מר
רומאנו בעקבות ספרו, שממנו ציטטתי במיוחד את הפסקה שהזכרת
במכתבך האחרון: 'אנו גוזלים מן הערבים את שדותיהם...', דבר שלא
אמרתי מעודי. אשר לכתבתך, ציינתי אותה בתלונתי בבית דין הכבוד
יחד עם ההכחשה שניסחת ביזמתך,/4 עוד לפני שהיה לי הכבוד להכירך.
הזכרתי אותה כראיה לכך, שפקידי ההנהלה הציונית עצמם מפיצים
ספרות זו.
מכיוון שהואלת בטובך לשאול לדעתי, אומר בכנות ובמלוא
הוודאות, שאיני רואה כיצד תוכל להתחייב לסייע לאדונים הללו. על
מה יכולת להתבסס באוגוסט 1927 בכתיבת פסקה זו על הרביזיוניזם
לבד מספרו של רומאנו? האם הכרת אותנו? האם קראת דבר מה על
הרביזיוניזם לפני שנתנה בידך החוברת ההיא? מר רומאנו הרשה לעצמו
לעשות דבר שלא ייסלח, עליו לשאת בתוצאות,/5 ואני בטוח שתוסיף
לדבוק באמת. ברגשי כבוד,
[ו' ז'בוטינסקי]
.
.
הערות:
1 א' ריי - .yeR .E עיתונאי שווייצי. כתב של ed lanruoJ eL
בעת שהשתתף במסיבת עיתונאים, שכונסה בתום הקונגרס .eveneG
הציוני ה15 על ידי לשכת הקונגרס, קיבל את הספרון שחיבר מארקו
רומאנו ובו עלילות על ז'בוטינסקי (איגרת אל אלוש 28.5.1927 , הערה 4).
בעקבות הדברים שקרא, פרסם בעיתונו מאמר חריף על ז'בוטינסקי ועל
המפלגה הרביזיוניסטית. 2< <JF
מ29 במאי 1929 (מ"ז, א2/17/3/1).
<JF>3
ריי דיווח לז'בוטינסקי, כי מארקו רומאנו ואביגדור יעקובסון פנו
אליו באמצעות עורך ה eveneG ed lanruoJ eL בבקשה שיצהיר בכתב, כי
את ההאשמות שהטיל בז'בוטינסקי וברביזיוניסטים לא ביסס על ספרו
של רומאנו. 4< <JF
במקור בלטינית: ;oirporp utom ב19 בספטמבר 1927 חתם ריי על
הצהרה, שהכתבה על הרביזיוניסטים ועל ז'בוטינסקי שפרסם ב23
באוגוסט 1927 ב eveneG ed lanruoJ שגויה והיא נתבססה על החוברת
של מארקו רומאנו, שהופצה בין העיתונאים על ידי פקידי לשכת
הקונגרס הציוני ה15 בבאזל (מ"ז, א19/4/1).
<JF>5
בית הדין של הקונגרס הציוני ה16 דן בתביעתו של ז'בוטינסקי נגד
מארקו רומאנו ופסק, שטענתו של רומאנו 'סותרת את ההשקפות שהטיף
להן ז'בוטינסקי הן בעל פה הן בכתב'.
.