.
אל מרים כהן, וארשה
פאריס, 5 בנובמבר 1929...רוסית
.
5 בדצמבר/1 1929
.
גברת מארוסיה החביבה,
את צודקת, בי האשם, אולם לא יותר מאשר בך - גם את והדוקטור
לא כתבתם. אני באמת עסוק. ב19 לחודש אסע לארץ ישראל (לא לזמן
רב), ובחודשיים האחרונים נאלצתי למלא יותר גיליונות נייר מאשר
בדרך כלל במשך חצי שנה - רובם בוודאי לא יהיו דרושים.
בחורף אבוא לפולין ואז נבלה! מה מצב בריאותכם - שלך, של
הדוקטור, של האמא ושל אריאל? מה כותבת לליה?/2
אצלנו הכול כרגיל, אפילו רעייתי חשה טוב יותר מהרגיל. אבל
אין לנו דירה - היא ביטלה את השכירות של הדירה הקודמת, כדי
לנסוע אליי לארץ ישראל, ועתה אין לכך כל היגיון, שכן במרוצת
השנה ננדוד בין ארץ ישראל לאירופה.
מה מעשייך? עם מי את נפגשת? מה את קוראת? האם יש ספרים
גרמניים שרצוי לקרוא, גם מי שאינו אוהב פסיכולוגיה?
אברר בארץ ישראל אם כדאי לדוקטור לעלות עכשיו מווארשה. על
פי תשובתו של גפשטיין זה כלל לא ברור. אם העיתון יהיה ברשותנו
רק עד דצמבר, אין הדבר כדאי. אם יתממשו התכניות על המשך החוזה,
זה יהיה שונה לגמרי./3
אני מנשק את ידייך ודורש בשלום כולם.
שלך, ו' ז'
.
.
הערות:
1 צריך להיות 'בנובמבר', שכן הוא כתב בהמשך: 'ב19 לחודש אסע לארץ
ישראל' (ראה גם איגרות אל גרוסמן מ' 6.11.1929 ו- אל גפשטיין 7.11.1929 ). ב5 בדצמבר הוא היה כבר
במצרים.
2 לליה לאה דונקלבלום.
3 ראה איגרת אל כהן י' 11.8.1929 .
.