.
אל מאקס בודנהיימר, קלן
פאריס, 27 באוקטובר 1929...גרמנית
.
פאריס, 27 באוקטובר 1929
.
הפרקליט מר בודנהיימר הנכבד,
אני משיב באיחור, כי רציתי שתהיה לי שהות לתשובה מפורטת./1
רב תודות על מאמרך: הוא פורסם בראזסווייט/2 עם דברי הקדמה
ב'יומן'./3
אשר לשאלת הסוכנות היהודית, עלינו לבחון אותה משתי נקודות
ראות: 1) מבחינה היסטורית; 2) כתופעה בפני עצמה.
1) כשחזרתי מאמריקה ללונדון בקיץ 1922 סיפר לי ד"ר וייצמן,
שהממשלה שלחה לנו את 'הספר הלבן' ודרשה שנודיע לה למחרת בבוקר
על הסכמתנו, ולא - הם ישנו את סעיף 4 של המנדט ויעבירו את
תפקידי הסוכנות היהודית לארגונים אחרים. במשך שש השעות שעמדו
לרשותי, בין הודעה זו לישיבת הוועד הפועל הציוני שנקבעה לאותו
ערב, לא יכולתי, כמובן, לעשות שום דבר משמעותי; לא יכולתי אפילו
לבדוק אם ד"ר וייצמן וההנהלה הציונית עשו בעת היעדרותי 'הכול',
כפי שהוא טען, כדי להניע את הממשלה לבטל את איומה. אבל היה לי
ברור דבר אחד: שיש להקריב כל קרבן כדי לשמור את הסוכנות בידינו.
לכן לא נאבקתי נגד קבלת 'הספר הלבן'. אמנם לא הסכמתי עם נוסח
תשובתנו והצבעתי נגדה, ואין זה נכון ש'חתמתי' על התשובה. אבל לא
פרשתי מן ההנהלה הציונית, ובכך קיבלתי על עצמי את האחריות.
שילמתי על כך במידה רבה בשמי הטוב. אבל אני סבור גם היום, שזה
היה כדאי, ולו רק כדי שהסוכנות היהודית תהיה כפופה לקונגרס.
החל בשנת 1923, שבה נבט הזרע של ברית הרביזיוניסטים, נאבקנו
ברעיון 'ההרחבה' בצורתו הנוכחית. אמרנו וחזרנו ואמרנו, שהתכנית
לא רק תחליש את השפעתה של ההסתדרות הציונית, אלא תהרוס אותה.
אנחנו טענו, שמחייבי התכנית הזאת בוגדים בציונות וימיתו אותה.
מפלגתנו גדלה על יסוד הטוהר האידיאולוגי שלה. דבר זה, המושך
אלינו את הנוער, חסר במפלגות הציוניות האזרחיות האחרות. טוהר
אידיאולוגי זה הוא לעת עתה עושרנו היחיד. זאת הבינו בציריך/4 כל
ידידינו, גם אלה שקודם לכן נטו להצטרף לסוכנות. הניצוץ החשמלי
שבקע מהוועידה הרביזיוניסטית, שבה נטלו חלק צעירים רבים אשר ראו
בנו - בחברים הבוגרים - את נציגי הרעיון ההרצליאני המוצק, הבהיר
לידידים הללו, שיחסנו ל'יפה' לא היתה רומנטיקה ריקה מתוכן, אלא
עמוד התווך של המפלגה. כך אירע, שההחלטה לא להצטרף לסוכנות
היהודית נתקבלה פה אחד.
לדעתי, לאחר שורה כזאת של אירועים, יהיה זה מעשה חמור
להתכחש ל'אין-ביכולתנו'/5 המכובד הזה - אפילו אם הייתי רואה
בצעד כזה תועלת מעשית. אבל אני מפקפק בקיומה של תועלת מעשית,
העניין כשלעצמו אינו ראוי.
2) ידידי ומורי הנכבד, אתה טועה בהאמינך שנוכל להשפיע על
מישהו בתוך הסוכנות היהודית. מעולם לא ראיתי שאנשים מבוגרים
הרואים עצמם 'מנהיגים' (וזה ההרכב של מוסדות הסוכנות) יושפעו
מנימוקים של היריב גם כשהם חשים שהיריב צודק. זאת ראית לאור
היחס של הציונים כלפינו. תמיד נהגו לומר לי, זמן רב לפני
המהומות בארץ ישראל: 'אתה צודק, אבל... ' אמרו זאת אפילו ציונים
שעמם יש לנו שפה משותפת! אבל הגורמים המובילים במחצית
הלא-ציונית באו לסוכנות בכוונה ברורה, כדי לרפא את העבודה בארץ
ישראל מ'עודף' אידיאולוגיות וכדי להרחיק תופעות, כגון
הרביזיוניזם. להטיף לגורמים הללו ציונות שלמה, יהיה חסר תקווה
באותה מידה כמו להטיף לך, ידיד נכבד, להתבולל. שום שכנוע לא
יעזור. ייתכן שמתבולל ישר ופיקח יעשה עליך או עליי רושם רב, אבל
זה לא יעזור לו - נצביע נגדו.
בחיים הפוליטיים גוברים על היריב רק אם ניתן להשפיע על
בוחריו. על היריב להביא בחשבון שבבחירות הבאות נקבל ממנו קולות.
זו הסיבה היחידה שבגללה אני עדיין מאמין בצורך שלנו להשתתף
בקונגרס: יש לנו תקווה לנצח באמצעות הבוחרים. אבל האדונים
מהמחצית השנייה לא ייבחרו כלל, ובוודאי לא על ידי סוג הבוחרים
שיש לנו השפעה עליהם. החוג באמריקה המיוצג על ידי קבוצת וארבורג
אינו נתון להשפעתנו. הם אינם הולכים לאספות ואינם קוראים
עיתונות יהודית. המנוף המכריע בפוליטיקה - האפשרות לפנות אל
הבוחר, אינה אפשרית כאן. לכן, איננו נחשבים בעיני אדונים אלה
לכוח שיש להתחשב בו. בסוכנות המעורבת ימלאו נציגינו תפקיד חסר
תקווה פי אלף מתפקידו של ציוני בודד במועצת הקהילה בברלין -
מפני שמאחוריו עומדים 100 בוחרים וקיימת אפשרות תיאורטית שמספרם
יגדל עד 1,000 . הוא יכול לפחות לאיים - אנחנו לא. איננו יכולים
לשכנע או להכריח, משמע - זה חסר תקווה.
בנסיבות אלה נראית לי הדרך בה אנו הולכים כדרך המעשית
היחידה. אנחנו נעמוד מן הצד: האכזבה מפעולות הסוכנות לא תפגע
בשמנו הטוב, אלא להפך; כל גורם טהור בציונות, בעל היגיון
הלניסטי, במיוחד הנוער, שהיעדרותו ממחנהו של וייצמן כה מורגשת,
יתקבץ סביבנו בהדרגה. בתנאי אחד: שהם יראו בנו את האלטרנטיבה,
ולא חלק מן השקיעה הכללית. שלך בנאמנות,
ו' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 ז'בוטינסקי התייחס למכתבו של מאקס בודנהיימר מ19 בספטמבר 1929
בו הביע את דעתו, שעל ברית הצה"ר להצטרף לסוכנות היהודית
המורחבת, כדי להשפיע מבפנים (אצ"מ < .(937/51A
2 'אנגליה והמאורעות בארץ ישראל' (ברוסית: d zbns>jc b zbkuyF'
ראזסווייט, 29 בספטמבר 1929. ,('tybnctkfG
3 במאמר המערכת של העיתון.
4 בוועידת הוועד המרכזי של ברית הצה"ר.
5 במקור ברומית: ,'sumussop non' ,אמרה שהשתמשו בה בין השאר
אפיפיורים, לאמור: אפילו אנחנו איננו יכולים לשנות או לבטל
החלטה מסוימת שנתקבלה.
.