.
אל מאקס זליגמן, ירושלים
פאריס, 24 באוקטובר 1929...אנגלית
.
פאריס, 24 באוקטובר 1929
.
זליגמן יקירי,
רב תודות על מכתבך./1 את מאמרך מסרתי לראזסווייט, ללא
רשותך, לתרגום ולפרסום - אני מתנצל! הוא מאוד מעניין.
אני מקווה שמכתב זה יהיה 'מיותר', משום שהשבוע אני עומד
להחליט אם לנסוע לארץ ישראל.
האם אתה נפגש עם אנשים העשויים לייצג את היהודים בפני
הוועדה?/2 יש נקודה אחת שברצוני להביאה לתשומת לבם של חברי
הוועדה. נמסר לי שלוק ושותפיו עשו רעש גדול מההפגנה המפורסמת של
הצעירים שנערכה ב15 באוגוסט,/3 ותלו את עיקר האשמה/4 בהנפת הדגל
וכו' ליד הכותל. עתה פגשתי כאן צעיר שסיפר לי את הסיפור הבא:
כשהצעירים עמדו בחזית בניין הממשלה וצעקו: 'הלאה הממשלה
האנטישמית!' הופיעו שני 'קצינים גבוהים' (אלה דבריו) במרפסת,
צחקו וצילמו במצלמות קודאק. הוא אומר שאלה היו לוק ומילס (אני
מטיל ספק). לדבריו, זה עצבן את הנערים, על כן הם החליטו להניף
את הדגל ליד הכותל, אף על פי שמלכתחילה הם התכוונו להימנע מכך.
ראוי לחקור אם הסיפור אמתי, לא כדי להצדיק את הנפת הדגל (אף על
פי שאני שונא את כל סוגי הסמרטוטים,/5 כחולים, לבנים או אדומים,
סבורני שב15 באוגוסט היה זה צורך פסיכולוגי ומדיני. ולו האמנתי
לרגע כי זו 'הסיבה' להתפרצות, הייתי מברך את היוזם מקרב לב,
משום שהדבר החשוב ביותר מבחינה אסטרטגית הוא לאלץ את האויב
להתקיף לפני שהוא מוכן. שנה מאוחר יותר עלול להיות הרבה יותר
גרוע...), אלא כדי להתקיף. זו פרובוקציה קלת דעת של 'פקידים
גבוהים', לחשוף את עצמם כשהם מצלמים קהל משולהב. אין דבר מתאים
יותר להסתת ההמון ולהבאתו לידי מעשים קיצוניים. אם יתירו להציג
שאלות בפני הוועדה, ואם מישהו מעדי הממשלה יזכיר את ה15
באוגוסט, ראוי לשאול אותם (אם הסיפור נכון) מדוע עשו זאת. אנא,
הקדש לעניין זה את תשומת לבך.
דרישת שלום לבבית לגברת זליגמן, לנובו,/6 להורוביץ/7 ולכל
הידידים. שלך תמיד,
ז'בו
.
.