.
אל מאיר גרוסמן, לונדון
פאריס, 18 באוקטובר 1929...רוסית
.
18 באוקטובר 1929
.
מאיר איליץ' היקר,
1. קיבלתי עותק של החוברת/1 ומסרתיה לתרגום./2 אתמול התברר
לי, שראזסווייט ונייער וועג לא קיבלו את נוסח הכרוז./3 האם הוא
נשלח לעיתונות? הבולטין (המקומי, ומן הסתם גם הלונדוני)/4 פרסם
רק קטע, ללא ציון הכתובת של 'תל-חי'. עשה לי טובה, הודע לי
בדיוק לאן הוא נשלח, כיצד פורסם והיכן (פרט לג'ואיש כרוניקל).
האם שלחו למקוליי/5 (ניו יורק טיימס)?
2. מה בדבר התזכיר 'הצבאי'?/6 עכשיו הזמן להפיצו, לפני
תחילת הפעילות הפוליטית שתחל עם חידוש פעילותו של הפרלמנט.
3. לפני ימים אחדים התרגזתי פתאום ושלחתי מכתב למונד בזה
הלשון: 'לא רציתי לכתוב לך מלונדון, בשל החשש פן תחשוב שאני
מנסה לסחוט ממך ריאיון, שכנראה לא היית להוט להעניקו. אבל
ברצוני לשאול: האינך רואה שאנחנו מפסידים בקרב ודבר לא נעשה?
האינך סבור שהקלון ידבק גם בך, שכן נאומך ב'אלברט הול' הצית את
הדמיון היהודי והם מאוד סומכים עליך וכו'?/7 אני מצרף את
תשובתו./8 תחזיר. אני מצרף העתק של תשובתי./9
4. אל תשכח להשיב מיד לשאלות 1 ו2.
אני לוחץ את ידך.
שלך, ו' ז'
נ"ב: דעתם של חברי הוועד הפועל המקומיים על הצעתו של
גפ':/10
1. הספר נחוץ, אבל הפעם לא כדאי להרחיב את הדיבור בנושא
הדומיניון, גם אם הסניף הארץ-ישראלי של ליגת הדומיניון השביעי
יהיה המוציא לאור. זה צריך להיות ספר שחור המבוסס על עובדות עד
אוגוסט 1929, לרבות אוגוסט, בתוספת דרישות.
2. מוטב להוציאו לאור מטעם 'זכותנו' הארץ-ישראלי. אבל אם
הזרים שהכנסנו לשם/11 יתחילו להתעקש בגלל הלגיון, אז יהיה צורך
להוציאו לאור מטעם הסניף הארץ-ישראלי של ליגת הדומיניון השביעי.
אם גם פה הזרים יתעקשו, אז פשוט - מטעם הרביזיוניסטים הארץ-
ישראלים.
3. התשובה למונד: רב תודות על מכתבך, אבל משמעותו - ייאוש.
'לשמור על עמדותינו' - האם זה הכול? אתה יודע את טיבן של עמדות
אלה ולאן הן הוליכו אותנו. אתה חולק על תפיסתי, ש'בכוחנו לכפות
דברים', אבל נאומך ב"אלברט הול" עורר אמונה בכוח מוסרי כלשהו.
איש אינו רועם בצורה כזאת, איש אינו רומז שיש חלופות לכישלונות
אנגליים, אלא אם הוא מאמין, או שהוא מדבר במליצות, אפשרות שאני
דוחה. אתה מוקף אנשים שהגטו חדור בעצמותיהם ואתה מושפע מהם, זה
ההסבר היחיד. בתור אחד מההמון היהודי אני מסרב לראות בנסיגה זו
סוף פסוק. ציפינו ואנחנו מצפים להרבה יותר. 'אנגליה אינה מתרכזת
בבעייתנו'./12 אם התרכזות פירושה הפסקת הטיפול בנושאים אחרים,
זה בוודאי בלתי אפשרי. במלחמה/13 היו לאנגליה דאגות רבות, אבל
הממשלה הקדישה למעלה משנה ללימוד בעייתנו. ואז לא היה לנו יותר
'כוח' מאשר עכשיו. מן הסתם אינך מאמין באגדה, שאנגליה המסכנה
היתה במצוקה כזו, שלישועתה היתה זקוקה לקריאת ה'הידד' היהודית.
מידת ההתרכזות בבבעייתנו תהיה כמידת הלחץ המוסרי; זה הכול ועל
כך אני שוקד. על מה אתה סומך? על מלחמה חדשה? על נס משמים?/14
שמור על סודיות המכתב.
.
.
הערות:
1 על מטרות קרן 'תל-חי' ותקנותיה.
2 מאנגלית - לעברית, ליידיש, לגרמנית ולצרפתית.
3 של קרן 'תל-חי'.
4
של הסוכנות הטלגרפית היהודית (יט"א).
5 זהותו לא נתחוורה. -Macaulay
6 התזכיר על שאלת ההגנה בארץ ישראל.
7 ב1 בספטמבר נשא מונד נאום תקיף ב'אלברט הול', שבו האשים את
הממשל הבריטי בארץ ישראל באי נקיטת אמצעים למניעת מאורעות הדמים
ובאי קיום החובות המוטלים עליו על פי 'הצהרת בלפור' (העולם, 13
בספטמבר 1929). הקטע מהמכתב למונד צוטט במקורו באנגלית.
8 מונד השיב לז'בוטינסקי, שאנגליה אינה מתרכזת בבעייתנו, ואם
נדרוש ממנה לעשות כן היא תתנער מאתנו. מכאן, שעל ההסתדרות
הציונית להסתפק בשעה זו בשמירה על העמדות הקיימות (15 באוקטובר
1929, מ"ז א3/17/1).
9 המכתב אל מונד בשלמותו (מ10 באוקטובר 1929) לא נמצא, אך עיקרו
מובא בהמשך למכתב זה.
10
שלמה גפשטיין.
11 אישים שאינם חברי ברית הצה"ר שצורפו לליגה.
12 ציטוט ממכתבו של מונד.
3 במלחמת העולם הראשונה.
4 התשובה למונד במקורה באנגלית.
.