.
אל הנהלת ההסתדרות הציונית, לונדון
לונדון, 3 בספטמבר 1929...אנגלית
.
לונדון, 3 בספטמבר 1929
.
אדונים נכבדים,
בישיבות שקיים הוועד הפועל של ברית הציונים הרביזיוניסטים,
ב29 באוגוסט בפאריס וב2 בספטמבר בלונדון, נידון המצב שנוצר
בעקבות האירועים האחרונים בארץ ישראל./1 לדעת הוועד הפועל,
אירועים אלה מחייבים את התנועה הציונית להגיב מיידית בשני
כיוונים: ראשית, לנסח תביעות הולמות לממשלת בריטניה. שנית,
לארגן מחדש את מנגנון הנהלת התנועה,/2 כדי להתאימו למשימות
הנובעות מהמצב החדש.
אנו מאמינים בכנות, שבנסיבות הקיימות למותר להסביר, מדוע
לדעת הוועד הפועל/3 שתי הדרישות דלעיל דחופות במידה שווה. אנו
משוכנעים, שאין דרך אחרת להבטחת חזית מאוחדת באמת, הדרושה כל כך
בשעה זו.
לדעתנו, ניתן להקים חזית מאוחדת רק אם נגיע למסקנה, כי
האירועים בארץ ישראל גרמו לשינוי בדעת הקהל היהודית בכל הנוגע
לבעיות המדיניות העומדות בפני הציונות. אפשר ללכד את הכוחות
הציוניים רק על בסיס פריטטי של שתי המגמות הפוליטיות העיקריות
בציונות, עד לכינוסו של קונגרס שלא מן המניין.
לפיכך, החליט הוועד הפועל של ברית הציונים הרביזיוניסטים
להגיש למושב הבא של הוועד הפועל הציוני את ההצעות המצורפות בזה.
כמו כן הוחלט, להגיש תחילה את ההצעות להנהלה הציונית כדי להבטיח
את הסכמתה, אם הדבר אפשרי. בכבוד רב,
ו' ז'בוטינסקי
בשם הוועד הפועל של הצה"ר
הצעות לוועד הפועל הציוני, המוגשות
ע"י הנהלת ברית הציונים הרביזיוניסטים
1. יש לכנס קונגרס שלא מן המניין, לא יאוחר מדצמבר 1929.
2. הבחירות לקונגרס שלא מן המניין יתקיימו לא יאוחר מנובמבר 1929.
3. עד לבחירת הנהלה חדשה על ידי הקונגרס הציוני שלא מן המניין,
תנהל ההנהלה הציונית הנוכחית, שנבחרה ע"י הקונגרס ה16, את כל
ענייני ההסתדרות הציונית למעט הנאמר בהצעה מס' 4.
4. כל העניינים שהם בעלי אופי מדיני, ובפרט אלה המחייבים משא ומתן
עם ממשלת הוד מלכותו, עם הפקידות הארץ-ישראלית או עם חבר
הלאומים וכן הביצוע של סיכומי המשא ומתן, יועברו במלואם, בתקופה
שצוינה בהצעה מס' 3, לוועד חירום מדיני שיורכב כדלהלן:
שלושה נציגים של האופוזיציה.
שלושה נציגים של ההנהלה הציונית שנבחרה ע"י הקונגרס ה16.
נציג אחד שיתמנה בהסכמת שתי הקבוצות הנזכרות לעיל.
5. המצע שיוכן על יד ועד החירום יאושר על ידי הוועד הפועל הציוני
ויכלול את הדרישות הבאות:
.I א) חקיקה בדבר ההגנה העצמית היהודית בארץ ישראל.
ב) הקמת יחידות צבאיות יהודיות בארץ ישראל במסגרת חיל המצב
המקומי בפיקוד בריטי, שהוצאות אחזקתן ימומנו על ידי הממשל
הארץ-ישראלי. ג) פירוקו של חיל הספר העבר-ירדני; אף על פי
שאחזקתו ממומנת ממסיהם של היהודים, הוא מהווה איום מתמיד על
בטחונה הפנימי של ארץ ישראל. ד) אירגון חדש של כוח המשטרה
ושילובן של יחידות משטרה יהודיות ביישובים יהודיים ובשכונות
יהודיות. .II א) הקמת בית דין חוקר, שאינו כפוף לשלטונות המקומיים, בעל
סמכויות נרחבות, כדי לקבוע מי נושא באחריות למאורעות וכדי לחקור
את פעילותם של שלטונות המנדט. ב) הענשת כל הפקידים ואנשים
אחרים המעורבים באסון או אחראים לו. ג) השעיה מיידית, עד
לחקירה, של כל הפקידים שפעילותם מחייבת חקירה על ידי בית הדין
החוקר. ד) שיקום כל הרכוש היהודי שנפגע ותשלום פיצויים מלאים
מקופת הממשל הארץ- ישראלי ומקופת הקהילות הערביות שהשתתפו ברצח
ובביזה, על כל הנזק הגופני והחומרי שנגרם ליהודים.
.III הכרה מוחלטת בכותל המערבי ובסביבתו כמקום תפילה בלעדי של
היהודים. .VI א) על ממשלת הוד מלכותו לפרסם הודעה מדינית המאשרת את מחויבותה
לשיתוף פעולה פעיל בהקמת הבית הלאומי היהודי, הנחת היסודות
לממשל חדש הרואה בחיוב התיישבות יהודית בהיקף רחב, והגדרה ברורה
של זכויות הסוכנות היהודית כיועצת הרשמית של ממשלת המנדט.
ב) פתיחת עבר הירדן לעלייה יהודית ולהתיישבות.
ג) ביטול 'הספר הלבן' של צ'רצ'יל וסמואל משנת 1922.
ד) קביעת העיקרון של עלייה יהודית חופשית.
ה) הקמת שירות ציבורי בארץ ישראל, שיוכשר במיוחד להבטחת שיתוף
פעולה של הממשלה בעבודה הקונסטרוקטיבית של הציונות.
ו) כל הפדרציות והפרקציות יוזמנו לקיים במרוצת חודש אוקטובר
מפגשים, שבהם יתמכו בדרישות שנוסחו לעיל.
ז) הדרישות הנזכרות לעיל תזכינה לתמיכה במפגשים פומביים,
שיאורגנו על ידי כל המרכזים היהודיים ברחבי העולם.
ח) דרישות אלה תוגשנה לממשלת המנדט בפטיציה על ידי כלל הציבור
היהודי בכל רחבי העולם, והם יביעו את תמיכתם האישית באמצעות
חתימה עליה.
.
הערות:
1מאורעות תרפ"ט (29-23 באוגוסט 1929).
2 התנועה הציונית.
3 של ברית הציונים הרביזיוניסטים.
.