.
אל איתמר בן-אב"י, ירושלים
ירושלים, 25 במארס 1929...עברית
.
ירושלם, 25 במארס 1929
.
לכבוד האדון איתמר בן-אב"י
חבר שותפות 'הסולל', ירושלם.
אדוני וידידי היקר,
את שלשת מכתבי אדוני מיום אתמול מצאתי וקראתי בבת אחת בשובי
הנה הבקר מתל-חי, והנני מתכבד לענות עליהם./1
1) את מאמרו 'המציאות הפלשתינית' קבלתי בהגהה ביום ו' שעבר.
ה' גפשטיין אמר לי שהוא רוצה להדפיס את המאמר הזה בנמר של יום
א' (ז"א תכף). קראתי את המאמר ומצאתי בו שלשה מקומות אשר עליהם
אדבר יותר בפרטים להלן; מכיון שפחדתי פן יזיקו המקומות האלה
לעתון, החלטתי לשאול את אדוני אם יסכים אולי להשמיט או לשנות
אותם./2 שלחתי אל ביתו בשעה 7 בערב: משולחי שב והודיע כי לא מצא
את אדוני בבית. נסיתי לצלצל אל האדון ווייט, אך לא ענו לי מדאר
היום. את כתבתו הפרטית של מר ווייט אינני יודע. היות וידעתי
שביום שבת לא אוכל כבר להתעסק בענין הזה, כי לא אהיה בירושלים,
כתבתי למר בן-חורין שידחה את הדפסת מאמרו של אדוני עד שובי
הנה./3
2) אתכבד-נא להפנות את תשומת לבו של אדוני לעובדה שהתנהגות
זו איננה מתנגדת לגמרי לתנאי החוזה הנחתם בינינו, וגם לא לרוח
ההסכם שגרם להתיר את החוזה הנ"ל, וגם לא לחובותיו של עורך ראשי
הדואג לטובת העתון. על פי החוזה הנני מחויב להדפיס את מאמרי
אדוני בלי כל שינויים, אבל אין בחוזה שום התחייבות להדפיסם ביום
קבוע. על כן יש לי הרשות לדחות את ההדפסה. ובלי ספק יש לי הרשות
לשאול את אדוני אם אולי יסכים לשנות מקומות אחדים במאמרו או
להשמיטם - כמו שיש הרשות לאדוני להסכים או לסרב.
3) על כן אינני יכול להבין את יחס אדוני הרואה בדבר שקרה
'סכסוך'. ואני מקוה שגם אדוני יתבונן בענין מתוך רצון טוב של
הבנה ויודה שבכל שעשיתי בנידון זה, עשיתי על פי החוזה.
4) ואולם ארשה-נא לעצמי להעיר, באופן הידידותי ביותר,
שמאדוני קרה פה מעשה שהוא מתנגד לחוזה. על פי סעיף א' שבחוזה,
לי, ולא לאיש אחר, יש הרשות למנות עורך אחראי אחר במקומי כלפי
הממשלה. והנה אדוני שלח אתמול מכתב לממשלה, מבלי לשאול את
הסכמתי אני, ובו הוא מודיע שמיום 22 מרץ והלאה יופיע שם אדוני
בתור העורך האחראי. יש בידי חליפת מכתבים ביני ובין מר ווייט,
שותפו, מיום 18 דנא, שבה אני מוחה נגד הופעת שם אדוני בתור עורך
אחראי,/4 והאדון ווייט עונה: 'אני מותר על החלפת השם, ישאר איך
שהיה עד עכשיו'. אדוני יאמין לי, שהתנגדותי זו אין בה כל מזימה
נגד איש זה או אחר, כי אם יש בה דרישתי, שעליה לא אוותר, למנות
עורך אחראי אך ורק על פי החלטתי אני, בהתחשבי עם החוק ועם טובת
העתון - ועם תנאי החוזה. והנני מוכרח להזכיר את אדוני, כי יש לי
הרשות לראות במכתב כבודו אל הממשלה נסיון להפר את תנאי החוזה
במובן של הסעיף טז שבחוזה.
5) ואולם יש בכל הענין של מאמרי אדוני דבר עוד יותר חשוב -
על הדבר הזה הנני מוכרח להפנות את תשומת לבו של אדוני בתור שותף
'הסולל', וגם לאדון ווייט כבר דברתי במובן זה ואשלח לו העתקה
ממכתבי הנוכחי. אחדים מהמאמרים האלה עושים רושם כאילו נכתבו
בכונה להכשיל את המערכת החדשה ולבאר לקהל שהמערכת הזו והעורך
הראשי בפרט אינם מתיחסים כראוי גם לעתון וגם לחוגים חשובים של
הציבור הארץ-ישראלי. לא כאן המקום לדון עד כמה צודקת הטענה הזאת
כשהיא לעצמה; אבל חובה היא להעיר את שותפות 'הסולל' שהאשמות
כאלה, הבאות בעתון עצמו, עלולות הן להזיק להפצת דאר היום ולגרום
נזק מוסרי וחמרי. אעיר גם כן, שלמרות כל ההתחרות וה[..]/5 מצד
שאר עתוני הארץ עוד לא באו בשום עתון אחר בא"י דברי זלזול כאלה
נגד המערכת החדשה. בשום עתון אחר לא השווני למוסא כאזים/6 או
לדי-וואלירא;/7 בשום עתון אחר לא כתבו כאשר כתב אדוני במאמרו
הנמצא כעת בתיקי (ואלה הם המקומות שרציתי לבקש מאדוני את
השמטתם) - כי העורך הראשי של דאר היום מתיחס אל ילידי הארץ
בגבהנות או שהוא חושב את המזרח למחלה שצריך לשרשה.
6) גם הכיוון הכללי של מאמרי אדוני איננו יכול אלא להזיק
להתבססות העתון. אחדים מהמאמרים האלה עושים רושם כאילו נכתבו
במגמה המתנגדת לרוח הציונות; כאילו לא רואה המחבר שום נחיצות
ושום אפשרות של עליה עברית רבת-אוכלוסין לארץ ישראל. אני מקוה
שלא זו היתה כונתו האמתית של אדוני, אבל זהו הרושם. בהיותי
בפאריס בדצמבר העבר דרשתי מהועד המרכזי של הרביזיוניסטים כי
ישלחו מכתב לכל מסדרי ברית הצה"ר בפקודה לתמוך בעתון ולהפיצו;
למרות שאיננו עתון מפלגתי, החליט לעשות ככה; אבל בשבוע שעבר
קבלתי מכתב רשמי שבו מודיעים לי כי אין המרכז יכול לעשות
כהחלטתו, היות וקבל מחאות רבות מחברי הסתדרותנו נגד הדפסת
המאמרים בשם 'פלשתיניות'.
7) על פי החוזה אין לי כל רשות לדרוש שימנע אדוני מכתיבת
מאמרים כאלה: התחייבתי להדפיס את מאמריו בלי כל שינויים, ואם לא
ירצה אדוני לשמוע לבקשותי אהיה מוכרח להדפיסם, אפילו בצורה
המזיקה לעתון ועם התוכן המזיק לעתון. אבל שותפות 'הסולל' צריכה
להבין דבר אחד: בזמן שחותמים על חוזה שני צדדים אשר שניהם
מתיחסים זה לזה בידידות, מובן מאליו שיש מלמעלה לחוזה הכתוב
כעין חוזה שאיננו בכתב, מה שנקרא 'הסכם בין ג'נטלמנים' באנגלית.
תמציתו של החוזה הבלתי-כתוב הזה היה הרצון לעזור איש את רעהו
ולהמנע מכל דבר שיכול להזיק או להכשיל. הייתי מוכן, וגם היום
הנני מוכן, להתחשב בתמצית הזו, אבל רק בתנאי אחד: שהרוח הזאת
תהיה רוח הדדית. כל זמן שאני רואה, כי במקום עזרה מורגשת מצד
שני כאילו כוונה להכשיל, לגלות בפני הקהל את חולשותינו (תהיינה
יש או תהיינה דמיון), להציגנו בפני הציבור באור של מזלזלים
בערכם של חוגי ישוב חשובים, וכו' וכו', אין מקום גם מצדי לרוח
של ויתורים כל שהם, ואני מוכרח ומחויב לעמוד על כל פרטי החוזה
הכתוב. ביחוד - כאשר קרו מצד שני גם מעשים המתנגדים בגלוי לא רק
לרוח כי גם לתוכן הממשי של החוזה, כמעשה אדוני שהזכרתי בסעיף 4.
בסוף מכתבי זה אבקש מאדוני, שלא יראה בו שום רצון להפריע את
היחס הטוב שהיה בינינו עד עתה ושהוא ישאר בתקפו - כך אני מקוה -
גם בעתיד. כאשר כתב לי אדוני בגילוי דעת גמור מה שהיה על לבו,
אם כי לא צדק לפי דעתי, כן עושה גם אנכי. מחר תהיה לנו פגישה
יחד עם האדונים גפשטיין, ווייט, ועודני מקוה שנמצא דרך טובה
להרחיק מדרכנו המשותפת כל מכשול וכל סיבה של תלונות.
ברגשי כבוד וידידות
[ז' ז'בוטינסקי]
עורך ראשי לדאר היום
.
.
הערות:
1 בשני מכתבים מ24 במארס (המכתב השלישי לא נמצא) קבל בן-אב"י
מרות על אי-הדפסת מאמרו 'המציאות הפלשתינית' בעיתון דאר היום
(מ"ז, א1/17/3/1). 2 בסדרת מאמרים שפרסם בדאר היום לפי הכותרת
'פלשתיניות' (בימים 1, 7 ו8 בפברואר 1929), ובמאמרו 'המציאות
הפלשתינית' (פורסם בשני גיליונות: ב1 באפריל וב7 באפריל 1929)
קבע איתמר בן-אב"י שהציונות איחרה את המועד, ואין סיכוי להגיע
לרוב יהודי מוצק בארץ ישראל. לדבריו, אין צורך לשאוף לרוב יהודי
כפי שמציע ז'בוטינסקי, מכיוון שהמוסלמים והנוצרים בארץ ישראל הם
ברובם המכריע לא פחות 'יהודאים' משבי הגולה, אלא שהם התאסלמו או
התנצרו בעבר מחמת רפיונם. לדבריו, הערבים והיהודים הם שני
שבטים, אך אומה אחת בעלת יסודות כלכליים, מדיניים ותרבותיים
משותפים. זו אפוא המציאות הפלשתינית לשיטתו של בן-אב"י.
3.איגרת אל בן-חורין 22.3.1929 . 4 לעיל, איגרת 231.
5 מילה משובשת.
6 מוסא כאזים אל-חוסייני (איגרת אל וייצמן ח' 12.11.1918 , הערה 17). ממנהיגיה
של התנועה הלאומית הפלסטינית. 7 אימן דה ואלרה - ed nomaE
מנהיג לאומי ומדינאי אירי. מראשי המרד ;(1975-1882) arelaV
האירי נגד הבריטים ב1916 ובראשית שנות ה20. ראש ממשלת אירלנד
(1948-1932).
.