.
אל מאיר גרוסמן, לונדון
פאריס, 11 בינואר 1929...רוסית
.
פאריס, 11 בינואר 1929
.
מאיר איליץ' היקר,
אני כותב בלילה, זה עתה חזרתי מישיבת הוועד המרכזי. הישיבה
היתה קשה מאוד, נאלצנו - י' ב'/1 ואנוכי - להגן עליך. הוועד
המרכזי החליט להציג לך שאלה באופן רשמי: האם נכון הפרסום
בעיתונות, כי אמרת, כביכול, שהרביזיוניסטים יישארו בהסתדרות
הציונית גם לאחר שהקונגרס ה16 יאשר את הסוכנות (לא קראתי
עיתונים, רק עתה עיינתי בדיווח של ניו ג'ודיאה,/2 שם לא מופיע
הדבר הזה. אך פורסמו שם בשמך הדברים הבאים: 'הרביזיוניסטים
נשארים בהסתדרות הציונית מפני שהם מקווים, שעניינים רבים יתפתחו
באופן שונה מדעת הרוב')./3 מבחינה פורמלית, נציג רשמי של מפלגה
בוועד הפועל הציוני אינו יכול לנבא את תגובותיה לתופעה שנגדה
היא נאבקת. זו שאלת 'הדרכים והאמצעים שעליהם תחליט ברית הציונים
הרביזיוניסטים.'/4 לכן אבקשך מאוד להשיב לוועד המרכזי בצורה
עדינה וללא כעס, ולמסור להם את התמליל של דבריך, כדי להראות
שאין בהם קביעה מראש.
מתברר, שגם לי ייחסה העיתונות התבטאות דומה, ואני נאלץ
להכחיש אותה במכתב לכל העיתונים החשובים. אבל מוטב היה לו חתמנו
שנינו על נוסח זהה, אם הדבר אפשרי.
זה אמנם מצער, אך אני מתחיל לחשוש שהפשרה/5 שלנו לא תמנע
חיכוכים כואבים עם ליכטהיים ועם התומכים בהשקפתו./6 הוועד
המרכזי החליט פה אחד, שבכרוז שלנו לקראת הבחירות ייאמר, שלא נלך
למוסדות מעורבים (כמובן לא תחשוד בי, שיצרתי את הלכי הרוח הללו
- מצאתי אותם כאן, לאחר שובי מארץ ישראל, נוכחתי בהם היום
לראשונה). כמובן, שלפני מארס-אפריל אין בכלל טעם לפרסם את הכרוז
הזה, אבל דחייה אינה פתרון.
אני נואש מאוד ומקלל את עצמי.
שלך, ו' ז'
נ"ב: ניו ג'ודיאה מביא בשמו של ליכטהיים את הדיווח הבא:
'מפלגתו תמשיך להיאבק בתוך הסוכנות. הם אינם מצטערים על
התנגדותם לתכנית הסוכנות במשך חמש שנים, שכן הודות למאבק הם זכו
בנקודות חשובות' (28 בדצמבר, עמ' 62 , טור 1, למטה)./7 האם הוא
אמר את הדברים הללו? אולי ייחסו לו את דבריו של גרינבוים? ענה,
למען השם, כי אני כולי נבוך.
.
.
הערות:
1 יוסף בוריסוביץ' שכטמן.
איגרת אל לפטוויץ' 11.12.1924 , הערה 5). ) aeduJ weN ehT 2
הציטוט הובא במקורו .36 .p ,8291.21.82 ,aeduJ weN ehT 3
באנגלית. 4 במקור בגרמנית: eid eid rebu ,lettiM dnu egeW'
ביום .hcielgsuA במקור בגרמנית: 5 'driw nediehcstne noinU
הדיונים השני של ועידת ברית הצה"ר השלישית (27 בדצמבר 1928)
התעורר ויכוח בשאלת זכותה של המפלגה הרביזיוניסטית לקיים פעילות
מדינית וכלכלית עצמאית, ובאיזו מידה רשאי היישוב היהודי בארץ
ישראל להחזיק בלונדון נציגות מדינית עצמאית. ז'בוטינסקי טען,
שההנהלה הציונית נוטה לנהל מדיניות פסיבית, על כן על ברית הצה"ר
לנקוט פעילות מדינית וכלכלית במקום להלאות את עצמה בנקיטת עמדה
אופוזיציונית בלבד. לעומתו סברו גרוסמן וליכטהיים, שאסור למפלגה
לפגוע בזכות הבכורה של ההנהלה הציונית. בסוף הושגה פשרה ובהחלטה
מס' 2 נאמר, כי 'ברית הצה"ר שומרת לעצמה את הזכות לנהל תעמולה
בקרב דעת הקהל היהודית והלא-יהודית למען הדרישות העומדות בראש
סדר היום, אך הדבר ייעשה תוך שמירה על זכות הבכורה המוצדקת של
ההנהלה הציונית ( eueN eiD ,'znerefnoktleW ehcsitsinoisiveR'
red znerefnoktleW .III red llokotorP ;4 .p ,9291.1.4 ,tleW
.(3929 ;0423 ,2291 .pp ,netsinoisiveR-netsinoiZ red noinU
6 ריכארד ליכטהיים וחברי ברית הצה"ר מברלין תמכו בהצטרפות
המפלגה לסוכנות היהודית המורחבת. 7 המקור באנגלית. ז'בוטינסקי
הביא את דבריו של ליכטהיים בגוף שלישי בעוד שבעיתון הם הובאו
בגוף ראשון.
.