.
אל תמר ז'בוטינסקי-קופ, תל אביב
פאריס, 10 בינואר 1929...רוסית
.
פאריס, 10 בינואר 1929
.
טאניושה היקרה,
סלחי לי שלא כתבתי - לא נתאפשר לי. אניה התייגעה בשל נשף
הראזסווייט - הכול היה מוטל על כתפיה, ואף על פי שחלפו מאז
חמישה ימים, היא עדיין מסתובבת חיוורת (עד 12 בצהריים, כי אז
היא צובעת את השפתיים ואת הלחיים).
איליה הבריא לגמרי, קשה להכירו. לפני עירוי הדם הוא היה ממש
פגר. אניה לא תיסע עמי עכשיו,/1 אולי בפסח, אם הרופאים יתירו
לה.
הוועידות שלנו/2 עברו בשלום, אבל אני מאוד עייף. רשמית אסע
ב22 לחודש, אבל למעשה - ב29 בינואר (זה סוד לכולם, אפילו
לשוורץ, רק לך מותר לדעת).
קיבלתי את מכתבך/3 שנשלח לווארשה. לאיזו עבודה בדאר היום
התכוונת? כל התחום המנהלי נשאר בידיהם של בן-אב"י ווייט;/4 לפי
החוזה אין לי רשות להתערב בעניינים אלה. בידי רק העריכה:
מאמרים, כתבות, התכתבות עם חוץ לארץ והגהה. כמו כן תרגומים,
כמובן - עלינו לתרגם הכול. מה לדעתך, מתאים לך?
הרעיון שלי שונה לגמרי. מלבד ספרי לימוד שעל אודותם דיברתי
אתך, בכוונתי להוציא לאור רבות מיצירותיי בעברית: 1) כרך
סיפורים; 2) כרך מאמרים; 3) תולדות ההגנה העצמית בירושלים ובעכו
(בווארשה קיבלתי הזמנה מהיינט/5) ועוד. למה למסור את זה לבתי
הוצאה זרים? רוב המכירות תהיינה ממילא בארץ ישראל. למה לא
להעביר לשם את 'הספר' ולמסור לך הכול? חשבי על כך. לדעתי, אשיג
למטרה זו מעט כסף.
איליה הראה לי זה עתה את מכתבך על אודות 000,1 עותקים של
האטלס. מבחינה עקרונית זה מתקבל על הדעת, אם המזמין ראוי
לאשראי. בנוגע לתנאים - נכתוב לוואגנר ונברר כמה הוא ידרוש
תמורת כריכה./6 אבל האם היא דרושה? האם המזמין דורש אותה? אם
אינני טועה, בארץ ישראל הכריכה רק תפריע./7 נראה מה ישיב ואגנר.
אני מנשק אותך בחזקה.
ו'
אניה וערי טרם חזרו הביתה. עתה יום חמישי והשעה 7 בערב. אני
שולח את המכתב.
.