.
אל מנחם ארבר, תל אביב
ירושלים, 2 בנובמבר 1928...עברית
.
ירושלם, 2 נובמבר 1928
לכבוד המפקדה הראשית של בית"ר בא"י
אדון ארבר הנכבד,
לוטה בזה ימצא אדוני את הצעותי למפקדה הראשית בקשר עם כנוס
הקצינים./1 אבקש מאדוני להציג את השקפותי לפני חברי המפקדה,
שתואיל להתבונן בהן ולהעיר מה שתמצא להעיר. אין אני בטוח כי
ירשני זמני להשתתף באותה אספה של המפקדה הראשית אשר תתעסק
בשאלות אלה, אך על כל פנים יוכל אדוני או בא-כח אחר של המפקדה
להפגש אתי כאן ולהסביר לי את הערות המפקדה, אם תהיינה הערות.
מצדי אוסיף רק מלים אחדות:
א) ענין בית הספר למדריכים:/2 העיקר המענין אותי בענין זה
איננו רק בית הספר כשהוא לעצמו (אינני מאמין כי אפשר להגשים בבת
אחת את כל התכנית הרחבה שהציעו לפני אנשי 'על המשמר',/3 אף כי
בטוחני כי כן אפשר להגשים חלק ממנה, וגם זו לטובה). העיקר בעיני
גם החמר האנושי שנתרכז מסביב לרעיון בית הספר. בשום אפן לא
הייתי רוצה, עתה בימים הראשונים לשהותי בארץ, להעמיס על מיסדי
בית"ר מעמסה של שתוף לא נעים או בלתי מתאים; אך נדמה לי כי יש
במקרה הזה מדה ידועה של הכרת-ערך משני הצדדים; ואם כן הדבר -
אסור לנו לותר על תריסר או חצי תריסר של כחות אינטליגנטיים
וקרובים כ"כ/4 לדעותינו. ואולם זוהי באמת הדרך הטובה ביותר
להתקרבות חדשה: למסור בידיהם את ענין בית הספר ולהתפשר באפן
אדיב והגיוני כאחד ע"ד/5 מדת האוטונומיה שלו.
ב) בשטח החנוך הצבאי צריך להבליט את תרגילי הכח ויהי גם על
חשבון תרגילי הסדר. נעתיק את מרכז הכבד על בוקס/6 וסיוף, למרות
העובדה שאין אולי מדריכים טובים: טוב שידעו היטב את התנועה
הראשונה ולא יותר, מאשר יחכו לביאת פרופסורים מובהקים. וגם מבנה
המחנות, סיגנאליזאציה/7 וכו' אינם מקצועות שמותר לנו לדחות את
לימודם לעתיד. אם הרבה או מעט יספיקו עד הפסח, לא חשוב לגמרי;
אם ימחה כף הציבור או ילעג, לא איכפת: חשוב שיתחילו ויעבדו.
ג) ענין החנוך הרוחני חשוב מאד בעיני, משני צדיו: הרצאות
להשכלה כללית (חובה להופיע ולשמוע!) - והטפת מוסר פנימית ע"י/8
המפקדים והקצינים. אין צרך בבית"ר אם אין בה גרעין של תנועה
'אריסטוקרטית', אסכולה של אצילים אשר חניכיה יהיו למופת גבורה
ביום הסכנה, למופת הנימוס הנגידי - נימוסו של בן-מלך, כאשר
כתבתי לכם מפאריס/9 - בחיי יום-יום של הצבור. הנוער
הארץ-ישראלי, בפרט תלמידי בתי הספר, עושה בכללו רשם מדאיב של
גסות וולגארית; הוא ביטל בחייו את המושג של 'צרמוניה'/10 -
עלינו להקימו לתחיה, כי צרמוניה היא היא התכונה המבדילה בין פרא
לבין תרבות. למדו את אנשי בית"ר צרמוניה של חיי יום-יום - למדו
אותם להלביש תפארת על כל הכהונות הכי באנאליות של החיים, לצעוד
בתפארת, לדבר ולצחוק ולאכול בתפארת.
למדו אותם גם יחס אבירי לאשה, אין הבדל אם תינוקת או זקנה.
שמעתי תלונות ע"ד גסות ביחסם של חברי הברית/11 אחדים אל
חברותיהם, שגם הן בנות בריתנו. אינני רוצה לחקור אם אמת הדבר -
אך בעתיד אל תישמענה תלונות כאלה במחננו. שמעתי שהוכו צעירות
בערב שמחת-תורה;/12 אני יודע שאין חברינו אשמים בזה - אבל מה
הייתי שמח לו נודע לי שחברינו המעטים אשר אולי היו באותו מעמד
הגנו על הצעירות נגד המכים. כי היחס האבירי לאשה זהו מה שעשה את
תרבות אירופה לתרבות אמתית. אנו פה באי-כח אירופה השומרים על
מסורותיה, והמסורת הזאת היא אחת הנשגבות ביותר.
ונדמה לי גם כן, שעוד לא למדו חברינו למשול באותו הרגש החדש
שאנו מתאמצים לנטוע בלב העברי החדש - רגש הגבורה הגופנית. רגש
זה הם כבר רכשו אותו, אבל עוד לא למדו למשול בו די-צרכם. אסור
לו להתפרץ אלא במקום ובזמן שאין אמצעי אחר. גם אני לא אגיד כי
מחויבים אנחנו לסבול מעשי בגידה לאומית כמו למשל, מקרי השפלת
שפתנו בפרהסיה. אבל יש ויש אמצעים נגד הכעור הפומבי הזה מלבד
שמוש בכח הזרוע./13 חברינו צריכים להבין שגם כח הזרוע הוא קדש,
מתן-יה המוקדש קדם כול להגנת עמנו נגד כח הזרוע של השונא הקם
להרוג ולשוד. ואסור להשתמש בקדושה זו לחנם, בפרט בקרב עמנו
עצמו.
מטרת בית"ר היא לא להיות אחת ההסתדרויות הנוער העברי; בית"ר
היא היא הנוער העברי הראוי לתואר זה, ואת כתר המלכות הזה היא
צריכה להשיג ע"י שפור פנימי וחיצוני שאין לו גבול אלא ברום
הפסגה של שכלול גמור. לא בשנה ולא בשנתים נגיע לגבה שכזה, אבל
נגיע. בכבוד גמור,
[ז' ז'בוטינסקי]
א) הכנוס הארצי/14 יתאסף בעונת הפסח הבא (תרפ"ט) ויהיה לו
ביחוד אופי של מבחן. אלה הם המקצועות שבם יבחנו הגדודים:
1. תכסיסי סדר מצומצם ומפוזר.
2. סיוף (חרבות-תרגיל ומקלות).
3. מלחמת-אגרופים (אנגלית וצרפתית).
4. משחק כדורי-יד.
5. בנין מחנה (חפירה והעמדת-אהל).
6. מטבח.
7. עבודת עזרה ראשונה לפצועים.
8. סיגנאליזאציה.
9. שרטוט מפות.
המפקדה הראשית תדון אם אפשר לסדר בחינה לכל הגדודים מכל
המקצועות הנ"ל, ואם לא - תחלק את המקצועות השונים בין הגדודים
השונים.
כשבועים לפני המועד תערוך המפקדה הראשית בחינות מקומיות לכל
גדוד וגדוד (באפן אי-פומבי) בתור הכנה לכנוס.
ב) בית ספר ארצי: המפקדה הראשית תבוא בדברים עם הקבוץ הידוע
בשם 'על המשמר' ותבחן את טיב הצעותיו בנוגע לבית-ספר ארצי להכנת
מדריכים לבית"ר. אם יוצר בית-ספר זה, איעץ לתת לו מדה הגיונית
של אוטונומיה, לאמר:
1. תכנית הלימודים ורשימת המורים זקוקה לאישור ע"י המפקדה
הראשית.
2. בהנהלת בית-הספר ישתתף בא-כח המפקדה.
3. המפקדה הראשית לא תתערב במהלך הפנימי של עבודת בית הספר.
ג) על יד המפקדה הראשית תוסד 'לשכת החנוך של בית"ר', שבה
אשתתף גם אני באפן תמידי, בעצמי או ע"י בא-כח פרטי.
הלשכה תוכל לפנות לכל חוגי הצבור בדרישת עזרה מוסרית או
חמרית, ולהזמין מרצים מכל החוגים בלי הבדל מפלגה.
מטרת הלשכה - לערוך הרצאות בכל סניף בית"ר לכל הפחות 3
פעמים בשבוע.
בקור ההרצאות האלה יוכרז לחובה על כל חברי בית"ר (לפי הגיל
המתאים); השתמטות מחובה זו תיענש כהשתמטות מתרגילי הסדר.
ד) נזירות - המפקדה הראשית תעבד מכתב חוזר לכל מפקדי
הגדודים שבו תדגיש את העקרונות הללו:
1. בית"ר כולה היא בבחינת ב"ס לקצינים, כל אחד מחברי הברית
הוא בבחינת קאדט, ואיננו מסוגל להשאר בבריתנו אם לא ישים על
עצמו עול של אדיבות ואצילות יתרה ('נזירות') ביחסיו לפרט
ולציבור.
2. לעולם יהיה לבוש לא רק בנקיון, כי אם בדאגה - לרשלן אין
מקום בשורות בית"ר.
3. לעולם יהיה אדיב לכל איש ואשה וילד, יהיו מי שיהיו: לאדם
גס אין מקום בבית"ר.
4. אותו דבר ביחוד בנוגע לנשים, החל מחברתו שבסניף בית"ר
ועד הנכריה מוכרת-הירקות שבשוק.
5. כח-הזרוע ניתן לנו אך ורק להגן על עצמנו ועל זולתנו
במקרה של סכנה חשובה. בחייו הפנימיים של הצבור העברי אין בו צרך
ואין לו מקום.
.
הערות:
1 של בית"ר.
2 עוד בתחילת שנת 1928 העלה ז'בוטינסקי את הרעיון להקים בית ספר
מרכזי למדריכי בית"ר (לעיל, איגרות 30אל גרוזנברג 25.2.1928 ו- אל מרכז הצה"ר בא"י 29.3.1928 ). ירמיהו הלפרן הפעיל
את מלוא מרצו למימושו של הרעיון, ובתחילת 1929 נפתח בתל אביב
בית הספר למדריכים בפיקודו. תכנית הלימודים כללה מקצועות מתחומי
הספורט והצופיות (אגרוף, סיף, ניווט, עזרה ראשונה), מהתחום
הצבאי (תרגילי סדר, נשק, טקטיקה ואסטרטגיה) ונושאים מתחום
החינוך הרוחני (השכלה כללית ואתיקה). 3 קבוצה קטנה של חברי
בית"ר מגדוד 41 בתל אביב, שהונהגה על ידי ירמיהו הלפרן. 4 כל
כך. 5 על דבר.
6 אגרוף.
7 איתות.
8 על ידי.
9 איגרת אל ארבר 3.6.1928 .
10 רומית ( :(ainomirec נימוסיות.
11 ברית טרומפלדור.
12 ראה איגרת אל גרוסמן 14.10.1928 , הערה 5.
13 רמז לתגרה שפרצה במועדון 'פועלי ציון' שמאל (שם).
14 של בית"ר בארץ ישראל.
.