.
אל מרים כהן, וארשה
פאריס, 2 באוגוסט 1928...רוסית
.
פאריס, 2 באוגוסט 1928
גברת מארוסיה החביבה,
אתמול חזרתי מברלין, מצאתי את מכתבך/1 ומאוד נעצבתי. מה
קרה לאחותך השלישית/2 המסכנה? מסרי לה בשמי ובשם רעייתי איחולים
להחלמה מהירה ומלאה.
תודה על הקטע מפשגלונד./3 נחמד מאוד - אבל אני רוגז על כך
שכל המבקרים היהודים קבעו, כי הרומן שמשון הוא מגמתי. שמשון,
שחי בתקופה ההיא, אינו יכול להימנע מלחלום על ברזל ועל מלך, גם
אם המחבר הוא פציפיסט. אלמלא היה בלתי מנומס להתווכח עם
המבקרים, הייתי כותב על הדבר הזה. אפשר להתחיל בזו הלשון:
'למחבר של יצירת ספרות יפה לא יאה להשיב למבקרים. אבל אני משיב
לא בתור מחברה של היצירה הספרותית שמשון, אלא בתור הפובליציסט
ו' ז',/4 שלא נטל שום חלק בכתיבת הרומן ומבקש להכריז בפומבי
דווקא על אי-שייכותו לעניין'. מה דעתך?
בברלין ישבתי מאחורי הקלעים/5 חסר תועלת. ליכטהיים
וגרוסמן/6 הותירו רושם של מדינאים ונדמה לי שהם הפכו ליקירי כל
הציונים הכלליים. השאלה היא, אם יש תועלת בדבר. אחרי מושב הוועד
הפועל הציוני הכול נשאר כפי שהיה. אבל נדמה לי שהסוכנות היהודית
כבר לא תוקם עד לקונגרס.
מחרתיים ניסע לפירנאים. בחודש אוגוסט אתבטל - הוי איזה מזל
נדיר! אטייל עם ערי בהרים, או שאשכב ביער עם חברי סאשה
פוליאקוב/7 ואקלל במילים רוסיות האיומות ביותר - סתם כך ללא
סיבה - השתפכות הנפש, כפי ששר הזמיר. הוא חברי מילדות, והוא
האדם היחיד בישראל היודע לקלל ברוסית טוב ממני.
ועידתנו/8 תיערך בסביבות חג המולד בווינה (ברלין יקרה מדי).
אז בוודאי תבואי, ושוב נקבל ביחד את פני השנה החדשה.
אני מנשק את ידך, את ידה של אמא, את ידיהן של האחרות ואת
הקדקוד של אריאל. אני לוחץ את ידו של הדוקטור באומץ לב.
שלך, ו' ז'
כתבי לפאריס.
.
.
הערות:
1 המכתב לא נמצא.
2 במקור בפולנית: TA TRZECIA
3 נאש פשגלונד (איגרת אל גרוסמן מ' 12.1.1927 , הערה 3). יומון יהודי ציוני
שיצא לאור בווארשה. 4 ולדימיר ז'בוטינסקי.
5 בלי ליטול חלק פעיל במושב הוועד הפועל הציוני (31-19 ביולי
1928). 6 נציגי הצה"ר בוועד הפועל הציוני.
7 אלכסנדר סאשה פוליאקוב (איגרת אל ז'בוטינסקי י' 24.11.1926 , הערה 10).
8 הוועידה השלישית של ברית הציונים הרביזיוניסטים.
.