.
אל ויליאם אורמסבי-גור,/1 לונדון
פאריס, 6 ביוני 1928...אנגלית
.
6 ביוני 1928
.
אדון הנכבד,
אני מרשה לעצמי לצרף שני מסמכים הנוגעים לפעילותה של ברית
הציונים הרביזיוניסטים. בכוונת הוועד המרכזי של הברית להביא מדי
פעם מסמכים מסוג זה לידיעת משרד המושבות, כדי למנוע בעתיד
אי-הבנות לגבי תכניתה של המפלגה הרביזיוניסטית ופעילותה.
היתה לי הזכות לשוחח על כך עם מר אמרי ב23 באפריל,/2 ואני
מתכוון לכתוב לו היום באותו נושא./3
שלך בנאמנות,
ו' ז'בוטינסקי
מצורפים בזה:
1. תזכיר מטעם הוועד המרכזי של ברית הציונים הרביזיוניסטים
בעניין ההמלצה להקים אספה מחוקקת בארץ ישראל./4
2. מכתב למושל מחוז יפו (מאת הוועד המרכזי של ברית הציונים
הרביזיוניסטים בארץ ישראל)./5
תזכיר
מטעם ברית הציונים הרביזיוניסטים
בדבר ההצעה להקים אספה מחוקקת בארץ ישראל
היהודים ברחבי תבל חשים דאגה עמוקה לנוכח הניסיונות
המחודשים להקים בארץ ישראל גוף נבחר - להלן, האספה./6 אף על פי
שבשלב זה אין עדיין פרטים על התכנית החדשה, ידועים בכל זאת
שלושה מאפיוניה העיקריים:
1. לאספה יוענקו סמכויות חשובות, חלקן בתחום החקיקה וחלקן
בתחום הייעוץ.
2. האספה תכלול סיעה נבחרת, שבשל גודלה תיחשב לקבוצה השלטת
במוסד.
3. באספה בכללותה, ובמיוחד בחלק הנבחר, יהיו היהודים מיעוט
קטן, ואילו לערבים יהיה בה רוב מכריע.
יש לדרוש בתוקף מממשלת הוד מלכותו, שתדחה כל תכנית כזו, אם
תוגש. חומרת הסכנה לציונות למרות הבטחותיה המרגיעות של הממשלה
אין כל כוונה לטעון, שממשלת הוד מעלתו סמכה את ידה או עודדה
את הדיון המחודש בשאלה זו. להפך, יש הוכחות שהחוגים הרשמיים
בלונדון סבורים, כי לעת עתה אין השעה מתאימה לפעולות כאלה. אולם
למעשה זוכות פעולות אלה לתמיכה בלתי סמויה של אישים בכירים
בממשל הארץ-ישראלי. ואף על פי שהם פועלים ביזמתם האישית, הרי
בהיותם בעלי תפקידים רשמיים, נחשב ניסיונם להחיות את תכנית
האספה, בעיני חסידיהם הערבים, לתכנית רשמית או רשמית למחצה. ואם
הנחה זו תימשך, תתרחב ותעמיק, היא תגרום מבוכה בקרב הערבים כאשר
ינסו להוציא מלבם את האשליה; המצב יהיה מביך כאשר יהיה צורך
להפריך את דבריהם של אוהדי הערבים, רמי המעלה.
על כן יש להזהיר את כל ידידי המנדט הארץ-ישראלי, שתכנית
האספה מהווה סכנה ממשית ומידית לציונות. הסכנה נובעת מהעידוד
העצום שמעניקים לתכנית גורמים רשמיים בירושלים, הגובר על היחס
הצונן שמגלים כלפיה עתה בלונדון. יש לנקוט צעדים מתאימים בטרם
ייווצר המצב המסוכן והמביך שהוזכר לעיל. היבטים פורמליים
בשאלה: המנדט
קשה להעלות את הטיעון, שהקמת האספה בשלב זה נובעת מהצורך
למלא התחייבות על פי סעיף 2 בכתב המנדט הארץ-ישראלי ('ממשלת
המנדט תהיה אחראית ליצירת תנאים מדיניים, מנהליים וכלכליים
שיבטיחו את הקמתו של הבית הלאומי היהודי כפי שנקבע במבוא, ותהיה
אחראית לפיתוחם של מוסדות ממשל עצמי'). אם מטילים שתי
התחייבויות מקבילות, אין לאפשר להתחייבות השנייה להכשיל את
ביצועה של ההתחייבות הראשונה. סעיף 2 בכתב המנדט הוא נימוק
מובהק לאי-הקמתו של ממשל עצמי העלול לסכן את הקמתו של הבית
הלאומי היהודי. יתרה מזו, כתב המנדט משאיר נושא זה לשיקול דעתו
של בעל המנדט, ובידו לקבוע את המועד המתאים להקמתם של מוסדות
ממשל עצמי, את אופיים ואת תחום פעולתם. המונח 'פיתוח' רומז, שיש
ליישם את העיקרון באופן הדרגתי. למשל, מוסדות מוניציפליים
עשויים להעניק לתושבים בסיס מוצק להכשרת התושבים לקראת ממשל
עצמי, מבלי לעורר חששות לגבי נושאים אחרים בכתב המנדט.
היבטים פורמליים בשאלת ההצעות הקודמות של הממשלה
אין מקום לטענה, שממשלת הוד מלכותו כבולה פורמלית להצעותיה
הקודמות בדבר הקמתם של מוסדות נבחרים. כל ההצעות מסוג זה כבר
בוטלו על פי הודעה מ9 בנובמבר 1923, ששלח שר המושבות בממשלת הוד
מלכותו/7 אל הנציב העליון בארץ ישראל, שעיקריה הם: 'ממשלת הוד
מלכותו כבר הגישה שלוש הצעות כדי להביא להתקרבות בין הקהילה
הערבית והממשל הארץ-ישראלי:
1) הקמתה של מועצה מחוקקת שבה תהיה הקהילה הערבית מיוצגת על
ידי 10 נבחרים.
2) הקמתה מחדש של המועצה המייעצת, כדי להבטיח ייצוג ערבי
אפקטיבי.
3) הכרה בסוכנות ערבית בעלת סמכויות, הדומות לאלה של
הסוכנות היהודית לפי כתב המנדט.
תגובת הערבים לכל ההצעות האלה: סירוב לשתף פעולה. ממשלת הוד
מלכותו הגיעה למסקנה, שמאמצים נוספים בכיוון זה יהיו חסרי
תועלת, ולפיכך החליטה לא לחזור על ניסיון זה./8
ההודעה דלעיל, הכלולה ב'ספר לבן' מנובמבר 1923, מבטלת למעשה
כל הצהרה הסותרת אותה, שפורסמה ב'ספר לבן' כלשהו. לפיכך, יש
לממשלת הוד
מלכותו חופש פעולה, מבחינה חוקית ומוסרית, לטפל
בשאלה מיוחדת זו. הנציגות המוצעת כמכשיר להכשלת קידומו
הערה: מכתבים דומים נשלחו בתאריך 09.06.0928 אל האישים הבאים:
דויד לויד ג'ורג', ז'וסאיה ודג'ווד, אשטון פאונל, קנוורתי, גב' בלאנש דאגדייל,
רמזי מאקדונלד, הרברט סידבותאם, פיליפ סנאודן, לורד בלפור.
של הבית
הלאומי היהודי
החששות מתכנית 'האספה' מקורם ב'חלק הנבחר', שבנסיבות
הקיימות צפוי בו רוב ערבי מכריע. ניתן לקוות, שתושבי הארץ
הערבים יבינו את היתרונות הגלומים בעלייה היהודית. עם זאת, אין
טעם להסתיר את העובדה, שבקרב הערבים קיים פלג אנטי-ציוני
שהשפעתו גדולה ביותר. אין לדעת איזו משתי מגמות אלה תהיה מקובלת
על נבחרי האספה ובמשך כמה זמן. הניסיון מלמד שאין לתלות תקוות
בתחזיות אופטימיות, לכן יש להביא בחשבון שהנבחרים הערביים
ישתייכו לפלג האנטי-ציוני, ובסופו של דבר תיהפך האספה למכשיר רב
עצמה לסיכול העלייה וההתיישבות היהודית - היסודות העיקריים
להקמתו של הבית הלאומי היהודי.
כנגד מכשול כזה, לא יועילו שום אמצעים מגבילים בחוקת האספה:
א) אין טעם לדרוש מהארגונים הערביים 'הכרה' ב'הצהרת בלפור'
- בשתיקה או באופן מפורש. בפוליטיקה מקובל התכסיס לשלם מס
שפתיים לאיזשהו עיקרון, כדי להיאבק בו לאחר מכן בעזרת פירושים
מגבילים.
ב) כמובן, גם הוצאת ענייני העלייה היהודית מסמכויות החקיקה
של האספה לא תועיל. כושר הקליטה של מדינה תלוי פחות בחוקים
העוסקים ישירות בעלייה. כושר הקליטה (אם הוא מושפע מחקיקה) תלוי
בעיקרו בתנאים בעלי אופי כללי יותר, כגון: חוקים העוסקים בהעברת
קרקעות, בהגנה על תעשיות, שיטות מיסוי וכו'. חוקים אלה יישארו
בכל מקרה בסמכותה של האספה וניתן יהיה בקלות לנסחם באופן כזה
שיכשילו את קידומו של המתיישב החדש, במיוחד בארץ ישראל בה
המהגרים היהודים מתאפיינים ביצירת ענפים כלכליים חדשים.
ג) אשר לתפקודה החלקי של האספה המוצעת כגוף מייעץ, או
לנוכחותם של נציגי ממשל רשמיים כמשקל נגד 'לחלק הנבחר' - אף אחד
מהם לא יהווה אמצעי יעיל נגד חבלה. מוסדות ייצוגיים מסוג זה
אינם נוצרים כדי להטיל וטו על החלטות 'החלק הנבחר' של האספה.
להפך, מטרתה העיקרית של התכנית היא לרכוש את אהדת האוכלוסייה
המקומית. ההיגיון הגלום בתכנית זו הוא למנוע מן הממשל לנקוט
צעדים בניגוד לדעתם של רוב הנבחרים; במילים אחרות - צעדים
העשויים לסייע להתיישבות יהודית.
אפשר לטעון שהחששות שהוזכרו לעיל, המבוססים על ההנחה שקיימת
מגמה אנטי-ציונית בקרב הערבים, יופרכו אם בקרב הנבחרים הערבים
ידם של אנשי הפלג הפרו-ציוני תהיה על העליונה. מתוך ציפייה שיום
כזה בוא יבוא, חייבים להימנע מלהשתעשע בתקוות שאין להן כל בסיס
במציאות. מכל מקום, התחייבותה של ממשלת המנדט לסייע להקמתו של
הבית הלאומי היהודי חייבת לעמוד מעל לכל השערות אופטימיות או
אחרות. בריטניה הגדולה קיבלה על עצמה את המנדט מרצונה החופשי,
לכן אין להפוך את ביצועו לדבר משני התלוי בסיכויין של תוצאות
בחירות הנערכות באווירה מזרחית מליאת מתח וחוסר ודאות. יהודי
העולם כ'משלמי מסים' בפועל למען ארץ ישראל
ההסברים דלעיל מבטאים את ההרגשה, המשותפת לא רק ליהודי ארץ
ישראל העוסקים במפעל הבנייה, אלא גם להמוני בית ישראל ברחבי
תבל, שתרומתם הכספית היא אחד מן המקורות החשובים לעושרה של ארץ
ישראל. תרומה זו שבשנים 1926-1920 הסתכמה בכ000,000,10 לירות
שטרלינג, משתווה להכנסות של ממשלת ארץ ישראל לאותה תקופה ממיסים
ישירים ומנכסים של תושבי הארץ - 000,500,11 לירות שטרלינג.
יהודי העולם מתנהגים כ'משלמי מסים' בפועל של ארץ הקודש, ואין
להתעלם מדאגתם ומתביעתם הצודקת להשמיע את טיעוניהם בשאלות
הקובעות את עתיד הארץ.
יתרה מזאת, כל צעד העלול לסכן באופן חמור את סיכויי ההצלחה
של הציונות כפי שתואר לעיל, יעורר רושם שלילי בקרב כל חלקי העם
היהודי, ויערער את אמונם בהתחייבות הגדולה שניתנה ב1917, ורבים
מהם יגיעו למסקנה, שאין ערך מעשי למאמציהם לסייע למפעל הבנייה
של ארץ ישראל.
ההתנגדות לתכנית שהועלתה כאן אינה ביטוי לאי-כיבודו של
עיקרון הממשל העצמי. למרות חשיבותו של העיקרון, מן הראוי לתבוע
שיישומו בארץ ישראל, העתידה לקלוט עולים, יהיה מותנה בשכלולו או
בדחיית מועד הפעלתו, כדי שלא יפגע במטרה העיקרית של המנדט.
שכלול כזה הוא בהחלט אפשרי. מדינאות מודרנית מסוגלת להנהיג שיטה
שבה לתושבי המקום וגם לקהילה המיישבת תהיה נציגות מאוזנת
וצודקת. אולם, כל עוד לא הוגשה תכנית מוסמכת כזאת, יש לדחות את
הקמתם של מוסדות האמורים לייצג את כל אלה הרשאים לראות בארץ
ישראל את ביתם. זמנו של גוף
כזה יגיע כאשר, על פי הרכבו, הוא
יהווה ערובה לשיתוף פעולה מועיל הן עם בעל המנדט הן עם הסוכנות
היהודית, להגשמת המטרה שנקבעה במבוא לאמנת המנדט.
ו' ז'בוטינסקי,
בשם הועד המרכזי
.
.
הערות:
1 איגרת אל ז'בוטינסקי י' 1.5.1918 , הערה 5. סגן שר המושבות.
2 על שיחתו עם אמרי, ראה איגרת אל יעקבי ש' 26.4.1928 .
3 איגרת אל אמרי 6.6.1928 .
4 ראה להלן.
5 במכתב מ26 באפריל 1928 הודה הוועד המרכזי של ברית הציונים
הרביזיוניסטים למושל יפו על ביטולהמפגנים של חיל הספר הירדני,
שאמורים היו להיערך בתל אביב, בימים 25-21 באפריל. סיבת
ההתנגדות: השלטונות הבריטיים סירבו לגייס לשורות החיל חיילים
יהודים, למגינת לבו של היישוב היהודי בארץ ישראל ( ,O.R.P
בתחילת 1928 התפרסמו ידיעות על כוונת 6 .(01475/851/337.O.C
הערבים לדרוש הקמתה של מועצה מחוקקת בארץ ישראל בעלת רוב ערבי,
ועל הצעה המתגבשת במשרד המושבות הבריטי להיענות לדרישתם ( yliaD
כמו כן נפוצו שמועות .(8291.1.82 ;8291.1.41 ,nitelluB sweN
שקולונל סיימס, המזכיר הראשי בממשלת ארץ ישראל, תומך בהצעה זו
(פרוטוקול הישיבה המשותפת להנהלה הציונית הארץ-ישראלית ולהנהלת
הוועד הלאומי, 25 במארס, 1928, אצ"מ, .(b8/001S על ניסיונות
קודמים להקים מועצה מחוקקת לארץ ישראל, בעלת רוב ערבי, ראה איגרות
אל ליכטהיים 1.3.1922 ו- אל שונים ,( 310-305. ) 7.3.1922-19.3.1922
7ויקטור כריסטיאן ויליאם קאוונדיש
דוונשיר - erihsnoveD hsidnevaC mailliW naitsirhC rotciV
(1938-1868); שר המושבות בשנים 1924-1922. 8 ;enitselaP
htiw ecnednopserroC ycnegA barA na fo noitamroF desoporP
rebmevoN ,9891. dmC ,enitselaP rof renoissimmoC hgiH eht
3291. מראה המקום הובא במקורו על ידי ז'בוטינסקי.
.