.
אל שלמה יעקבי, פרת/1
פאריס, 26 באפריל 1928...רוסית
.
פאריס, 26 באפריל 1928
.
סולומון לבוביץ' היקר,
תודה על מכתב המעודד מפרת. מן הסתם כבר הגיעו אליך המכתבים
על ההתקף של איליה ובכלל מכתבים עצובים. עכשיו המצב השתפר
מאוד./2 לאיליה לא היו התקפים נוספים ומראה פניו שופר. גם אניה
מרגישה עכשיו הרבה יותר טוב. לשם שווי משקל חלה סריוז'ה/3
בחצבת, אבל זה כבר חלף. עדה/4 עדיין אצלנו. מילה/5 הועמדה למשפט
בפני שופט שלום משום שלא הצטיידה במועד בתעודת זהות; אניה הלכה
אתה; היו שם 200 נאשמים, השופט הזמינם לפי תור והטיל עליהם
קנסות; את מילה קנס בפראנק זהב אחד. חדשות אחרות אין.
הייתי בלונדון כעשרה ימים וגרתי אצל יונה./6 הקונצרט של
בנות יושקוויץ'/7 - ששימש אמתלה לנסיעתי - זכה להצלחה רבה.
הנערות זכו לשבחים גדולים מאוד (הצעירה: רקדנית בלט בת אחת עשרה
היא שד משחת), ההכנסה - 100 לירות נטו. התחלתי לחדש קשרים.
קוממתי את ודג'ווד ואת קנוורתי נגד 'הפרלמנט הערבי', שלהקמתו
מילס/8 ומיס ניוטון/9 שוב רוקמים מזימות. הלכתי אל אמרי
ושאלתיו, 'מה לך כי תלין עלי?' הוא נשבע שאין לו עלי דבר והוסכם
שנשלח חומר על פעילותנו לכתובתו של סגן שר המושבות. בארוחת
צהריים אצל ודג'ווד בבית הנבחרים, זכיתי לגילויי חיבה מהאדון
והגברת סנאודן/10 והתיידדתי עם ארנולד בנט./11 הקולונל שלי
לשעבר מהגדוד הלונדוני ה20, סר אשטון פאונל, הוא עכשיו סגן שר
העבודה. יונה הטיף לי מוסר ודרש שאבוא ללונדון לא פחות מארבע
פעמים בשנה. הוא נהג בי כאילו הייתי בנו, חי נפשי. ביקרתי גם
אצל הרביזיוניסטים. לרשותם שני חדרים גדולים מאוד וכמאה חברים.
הפעילות שלנו לשינוי פניה של האוניברסיטה הצליחה. בכל
אירופה התקיימו עצרות וסטודנטים שיגרו עצומות. חבר הנאמנים פרסם
גילוי דעת, ש'בגלל התעמולה של המפלגה הרביזיוניסטית' דנים כבר
בנושא, 'תוך שימת לב למצב הסטודנטים בארץ ישראל ובתפוצות'. זה
עודד מאוד את הסניפים המקומיים שלנו. עכשיו אציע להקים מהומה
בעניין הסוכנות היהודית. בכל מקום תתקיימנה עצרות, וביוני
תתקיים עצרת בלונדון בהשתתפותי. יהיו שם מארשל, וארבורג/12
וואסרמאן. אבל סבורני, שהסוכנות בכל זאת תקום, ואז נצטרך לעיין
מחדש בכל מערכת יחסינו עם ההסתדרות הציונית.
גרוסמן נסע לאמריקה לשם ארגון המדור היהודי בתערוכת
העיתונות בקלן. הוא כתב שחברינו שם חלשים ואיש אינו מתחשב בהם.
וזאת למרות התנועה הגדולה נגד ליפסקי, אליה הצטרפה עכשיו גם
'הדסה'./13 כנראה שידיחו את ליפסקי.
בעצה אחת עם מחובר ועם פטרסון החלטנו להקים בלונדון סניף של
'זכותנו'. קאואן (הדבר נשמר בסוד) תרם למטרה זו 200 לירות. הוא
גם רכש 100 עותקים של האטלס לצורך תרומה לבתי ספר בארץ ישראל.
ואגנר/14 היה כאן והחלטנו, תוך ניצול היעדרותך, להפחית בצורה
משמעותית את מחירו. ובכלל, נראה ש'הספר' ייסגר. שמשון יצא לאור
בגרמנית וכותרתו: שופט וליצן מאת אלטלנה./15 עדיין אינני יודע
את התוצאות, אבל יודישה רונדשאו,/16 שנמסרו לו לפרסום פרקים
אחדים,/17 שיבח ('מעניין מאוד'), והבטיח לפרסם מאמר./18 קנופף,
לאחר שנמלך בדעתו, ויתר על הרומן: 'טוב מאוד, אבל המדור שלנו
המיועד לפרסומים מארצות חוץ עמוס מדי'./19 גינזבורג מנהל משא
ומתן; כאשר יופיעו סקירות גרמניות - אם תהיינה טובות - אכנס
למשא ומתן עם לונדון.
גרינברג/20 ביקש ממני לפרסם כמה מאמרים על השקפת עולמנו./21
אכתוב.
הדין וחשבון תם ונשלם. אני מחבק אותך.
מאמרך פורסם בשני גיליונות של הראזסווייט/22 ועורר עניין
בציבור. ברכין/23 ביקשני היום להודות למחבר, ואני מודה לו.
להתראות!
שלך, ו' ז'
שמא תוכל למצוא את קולונל מרגולין?/24 כתובתו הישנה: 673
משם יעבירו אליו. נדמה לי שהוא גר - htreP ,teertS yarruM
בסידני. באותו מקום תמצא את הרב פאלק,/25 הרב הגדודי שלנו,
המשמש שם כרב. דרוש בשלום שניהם.
.
הערות:
בירת אוסטרליה המערבית. - htreP 1
2 במקור באנגלית: won retteb hcum era sgnihT
3 בנו של איליה גלפרין.
4 עדה שטיינברג (איגרת אל ז'בוטינסקי י' 3.2.1926
הערה 14) - קרובת משפחה.
5 מילה אפשטיין.
6 יונה מחובר.
7 סמיון שמעון יושקוויץ' (איגרת אל ז'בוטינסקי י' 7.3.1918 , הערה 11).
8 אריק מילס - ;(1961-1892) slliM cirE מבכירי הפקידים הבריטים
בממשל הארץ-ישראלי. מילא תפקידים שונים במנהל הצבאי הבריטי
(1920-1918), ולאחר מכן היה סגן המזכיר הראשי בממשלת ארץ ישראל
(1928-1925). 9 פראנסיס אמילי ניוטון (איגרת אל קיש 4.7.1925 , הערה
7). 10 פיליפ סנאודן - ;(1937-1864) nedwonS pillihP פובליציסט
ומדינאי בריטי. שר האוצר בשנים 1924; 1931-1929. רעייתו, אתל
סנאודן - ,(1951-1881) nedwonS lehtE היתה עסקנית ציבור וחברה
בהנהלת שירות השידור הבריטית (1933-1927). אוהדת הציונות.
11 אנוך ארנולד בנט - ;(1931-1867) ttenneB dlonrA hconE סופר
ומחזאי אנגלי. 12 פליקס מוריץ וארבורג - grubraW ztiroM xileF
(האמבורג 1937-1871); בנקאי, נדבן, וממנהיגיה הבולטים של יהדות
ארצות הברית. היגר לארצות הברית ב1894. יושב ראש הג'וינט
(1932). הצטיין בפעילות פילנתרופית למוסדות יהודיים, ובין היתר
תרם חצי מיליון דולר להקמת מכוני מחקר באוניברסיטה העברית. אף
על פי שלא הצטרף להסתדרות הציונית פעל למען ההתיישבות בארץ
ישראל. נבחר ליושב-ראש ראשון של הסוכנות היהודית (1930-1929).
התפטר מתפקיד זה לאות מחאה על פרסום 'הספר הלבן' של פספילד.
13 הסתדרות נשים ציוניות באמריקה. נוסדה ב1912 ביזמתה של
הנרייטה סולד, במטרה לתמוך במוסדות ובמפעלים יהודיים בארץ
ישראל. על פעילותה הרפואית בארץ ישראל, ראה כרך ג, איגרת 1,
הערה 7. 14 קרל ואגנר (איגרת אל זלצמן 17.4.1924 , הערה 6). מבעלי הדפוס
בלייפציג, שבו הודפס האטלס ושותף בהוצאתו לאור.
15 כותר הספר בגרמנית: anelatlA nov rraN dnu rethciR
16 איגרת אל אחד העם 26.1.1916 , הערה 7.
17 הקטעים פורסמו בגיליונות 34-27, מ4 באפריל עד 1 במאי 1928.
18 מאמר הביקורת מאת ש' גורליק ( (kileroG .hcS פורסם ב16 במאי
1928 (גיליון 38). 19 במקור באנגלית - ציטוט ממכתבו של קנופף.
20 ליאופולד יעקב גרינברג (איגרת אל קלוזנר 1.3.1905 , הערה 6). עורך
הג'ואיש כרוניקל. 21 בג'ואיש כרוניקל.
22 'בני ישראל (מכתב מהודו)', ראזסווייט, 15 באפריל 1928 (חלק
א); 22 באפריל 1928 (חלק ב). 23 מיכאל חיים בנדיקטוב-ברכין
(איגרת אל טריווש 21.2.1924 , הערה 3). מעורכי ראזסווייט. 24 אליעזר
מרגולין (איגרת אל פטרסון 18.1.1918 , הערה 1). 25 אייזק לייב פאלק איגרת
אל הנדרסון 21.11.1917 , הערה 1).
.