.
אל הוועד המרכזי של הצה"ר בארץ ישראל, תל אביב
פאריס, 29 במארס 1928...עברית
.
פאריס, 29 מרץ 1928
.
חברים יקרים,
את מכתבכם מ19 ח"ז/1 קבלתי הבקר, והנני ממהר לענות עוד
היום, למען תגיע תשובתי לפתיחת הועידה./2 לא אספיק ע"כ/3 להתיעץ
את מי שהוא ע"ד/4 תכן מכתבי זה. אנא לראות בו חות-דעת פרטית של
אדם המכיר יותר או פחות את מגמותיו של מרכז הצה"ר.
בכל לבי, הנני מברך את הועידה. שנויים עמוקים לטובה גברו
בזמן האחרון ברוח הישוב, הבנה יותר ברורה של מצבו ושל סיבות
מצבו: אין זה אלא פרי עבודתכם אתם. בדרך זו תוסיפו לכת עד הכבוש
הגמור.
אין ביכלתי להשתתף בועידה הזאת. ואולם הנני מבטיח - מבטיח -
שאם תרצו בי, אבוא להשתתף אתכם בתעמולת הבחירות לאספת הנבחרים.
התנאים אלה הם: לא אוכל לצאת לפני 15 לספטמבר - ועליכם למצוא
חלק האמצעים החמריים.
שאלותיכם ותשובותי:
א) הועד המרכזי החליט להציע לפניכם התקפה מדינית, בקנה מידה
עולמי, נגד סכנת 'הפרלאמנט הערבי'. ביום 31 לח"ז יקבע המרכז את
נוסח התזכיר (בשפה האנגלית)/5 אשר יישלח לכם תו"מ/6 יחד עם כל
פרטי הצעתנו. אלה הם יסודותיה: עליכם קדם כל לדרוש מהועד הלאומי
הנוכחי שיגיש את התזכיר בשמו הוא לממשלה. אם לא יסכים הועד
הלאומי - תעשו את הדרוש בלעדיו. אך אם יסכים או לא יסכים, עליכם
להתחיל בתעמולה המונית לחיזוק דרישותינו בנוגע לענין הזה, ע"י/7
כל האמצעים המתאימים, כגון אספות, חתימות וכו'. אנחנו מצדנו
נעשה אותו דבר באנגליה ובכל הגולה.
המרכז רוצה להשתמש בענין הזה, כדי לנסות את כחותיו בדרכי
התקפה מדינית, להרגיל את אנשי בריתנו בתכסיסי התקפה, ואת העולם
העברי - ברעיון שיש ויש דואגים לציון מלבד המוסד הרשמי.
מה שנוגע לסעיף 6 במכתבכם - מה יעשה הישוב אם בכל זאת יתגשם
אותו פארלאמנט - על זה נדון כאשר נקבל מכם הצעות מפורטות בנדון
זה. לא יאה ולא יועיל שנחליט על ענינים כאלה כאן בפאריס, מבלי
לדעת מה שמציעים חברינו בארץ.
ב) הנכם שואלים ע"ד יחסינו עם גורמים מדינאים ביתר הארצות
מלבד אנגליה. היחסים האלה הנם עדיין לקויים - הלא ידועות לכם
הסיבות החמריות המעכבות את קדמתנו בכל המקצועות וגם במקצוע הזה,
הדורש קדם כל אפשרויות חברתיות שאינן לנו לע"ע./8 ואולם לא זה
העיקר. ניכר שינוי חשוב לטובה גם ביחסם של גורמים מדינאים
באנגליה - אולי אין זה מורגש אצלכם, אך בולט הדבר פה. הולך וגדל
מספר אלה (גם בחוגי הממשלה וגם מחוצה לה) שברור להם ערך א"י/9
עברית לעתידה של הממלכה הבריטית. החיזיון של ודג'ווד איננו
חיזיון בדד. ואולם אל לנו לשכוח, כי כל הידידים האלה דאגתם
הראשונה היא להבטיח את הקשר בין אנגליה וא"י גם לעתיד לבוא,
ביחוד לתקופה שאחרי יצירת הרוב העברי בארץ. לא ילכו אתנו אם לא
תתברר השאלה הזאת, ילכו נגדנו אם תתברר היא בכיוון המתנגד
לשאיפתם. אין זאת אומרת עדיין, כי חייבים אנחנו להסכים אתם הסכם
גמור: עד כך עוד לא נתבשלו, לא הם ולא שאיפתם. אך ברור הדבר שאם
רוצים אנחנו לנצל את המשענת הזו בעתיד הכי קרוב, לא כדאי לנו
דוקא ברגע זה להבליט יותר מדי את הצד הבין-לאומי שבמצב הארץ. אם
נראה כי טעינו, כי אין לידידים האלה כח מעשי או אין רצינות
בדבריהם, אז נשנה את תכסיסינו: לא היום. סיסמתנו היום צריכה
להיות, כאשר אמרתי בשם כלנו מבימת הקונגרס האחרון:/10 בית משפט
לערעורים נגד כל הנעשה בארץ - זוהי דעת הקהל באנגליה עצמה, ואני
בתור איש גם הנני בטוח שאמת הדבר, שדוקא שם נמצא את פתרון כל
צרכינו המדיניים. אמנם אף בשביל מטרה זו נצטרך לפעמים להבליט את
הצד הבין-לאומי - אך לא היום.
ג) ברית תרומפלדור וחנוך צבאי: פניתי כאן לממשלה, דוקא
בעזרת תומכים חשובים, בענין קבלת צעירינו לבתי-הספר הצבאיים
(הרשמיים) - ונוכחתי כי לא נצליח בדרך זו. יש כעין חוזה חשאי או
אולי גם בכתב בין הממשלות, לבלתי קבל נתיני חוץ במוסדות כאלה,
אלא בהסכמת אותה ממשלה.
ע"כ החלטנו ליסד בית-ספר פרטי, כלו שלנו, בצרפת או במדינה
אחרת, ע"י אותו 'אוצר השומר' שאל יצירתו ניגש תו"מ אחרי חג
הפסח. לעבודה זו נתמסר בכל כחותינו, ונקרא אליה את הנער העברי
ואת בת"ר/11 בראשו. אפיו של בה"ס וחוג הוראתו יהיו תלויים,
כמובן, בהצלחת 'האוצר'.
את היחס בין הצה"ר לבין בת"ר סידרנו בפולאניה ככה: בת"ר
חפשית בכל המקצוע של חנוך וארגון ותעמולה הסתדרותית; אך בענינים
שהם מחוצה לחוג הזה, בפרט בעניני הפגנות פוליטיות (למשל,
פרלמנט, בחירות וכו') נכנעת היא להצה"ר. הנני מציע גם לכם סידור
מקביל לזה.
ד) תוצרת הארץ ובאנק לאכספורט: את החלטות הועדה הכלכלית
שהנכם מזכירים אותן במכתבכם לא קבלתי עדיין, ומאד הצטערתי על
כך. רק ממכתבו הפרטי של האדון יבזרוב נודעו לי העיקרים המיוחדים
למבנה הבאנק, שלהם רומז הסעיף הזה במכתבכם.
הנני מפחד, כי בכלל תידחה לזמן מה התגשמות תכניתנו זו.
מרכזה הלא צריך להמצא בלונדון, לכל הפחות מרכזה הגלותי; ויש לנו
שם כח טוב ופנוי - גרוסמן - אבל הוא יצא לארצות הברית ולא ישוב
אלא במאי, ואז כבר נאחר את העונה הטובה להתחלות ממין זה. אין
זה, כמובן, כי אם חשש פרטי שלי; ועל כל פנים אחכה בכליון עינים
להוראות הועדה הכלכלית.
באמצע אפריל אהיה בלונדון ואנסה לסדר שם את מרכז המוסד
לתוצרת, לכל הפחות באופן פורמאלי, עד שובו של גרוסמן.
ה) 'זכותנו'. בהיותי בלונדון אסדר גם את זו, לאמור את המשרד
הלונדוני. אם אמצא אדם רציני שיסכים לטפל בדבר טיפול מעשי,
אודיעכם, ואז תפנו אליו בכל הענינים הדורשים פתרון באנגליה. אם
לא - נתיעץ ע"י חליפת מכתבים.
במכתבי האחרון כתבתי לכם, כי צריך המוסד הזה לפי דעתי אני
לדרוש תשלומים בעד שרותיו. הנני מדגיש את זה שנית. באנגליה אי
אפשר לבסס אותו אלא על יסוד זה.
ו) בהעתקת מרכזנו העולמי - או גם בזו של מרכז בת"ר - לא"י
אינני מאמין. המכשול העקרי על דרך תנועתנו הוא חסר כסף, ומשם
עוד יותר קשה לגבותו מאשר מפה. בכבוד גמור,
ז' ז'בוטינסקי
סודי
שאלת ההלואה: כידוע לכם, ההנהלה הציונית מקוה לקבל הלואה
בסכום 2 מיליונים ליטרא/12 ע"י חבר הלאומים./13 יחסנו אנו לכל
המעשה הזה הוא שלילי. הסכום הוא קטן עד כדי להשפיל את ערך
הציונות בעיני המלוים עצמם; התכנית ההתישבותית שהיא בסיסו, פרי
רוחם של בבלי,/14 וילקנסקי/15 ומשה סמילנסקי,/16 נושאת עליה את
חותמת דלותם הרוחנית של יוצריה; רבע הכספים יוקדש, כנראה,
ל'קונסולידציה' של השגיאות ההתישבותיות מימי רופין;/17 ובעלי
הכסף יהיו שוב פעם אותם הבעלים שבזבזו את הון קרן היסוד והעליה
הרביעית.
דנו על שאלה זו במרכז, ואלה הן החלטותינו: כאשר נצא בהודעה
רשמית (עד אז - שתיקה), נודיע כי תומכים אנחנו בתכנית ההלואה אך
ורק בתנאים אלה:
תכנית התישבותית שלמה, המכוונת ליצירת הרוב העברי;
מסירת קרקעות בלתי מעובדים לצרכי ההתישבות, בתור תנאי הכרחי
להצלחה;
סכום ההלואה ייקבע בהתאם למטרה זו; הסכום שאותו נבקש הפעם
ייחשב לצעד ראשון ולא לכל ההלואה.
שום חלק מכספי ההלואה לא יוקדש לתמיכת המושבים הקיימים, כי
אם אך ורק להתישבות חדשה;
חלק הדיבידנדים לחותמי ההלואה ישולם גם ע"י הממשלה הא"י
בהתאם לתועלת שתביא למדינה ההתישבות העברית, וגם לגדל המסים
שמשלם הישוב לממשלה;
הנהלת ההתישבות החדשה תימסר לועדה מיוחדת שתיבחר ע"י הועד
הפועל הציוני, ולא יהיו בה האנשים האשמים בטעויות של העבר.
בקשה נמרצת מכם, שלא להפיץ את הידיעות האלה לא בקהל ולא
בועידה. ואולם אין כל חטא, כמובן, אם תדון הועידה עצמה בשאלה זו
ותחליט החלטות, בשני תנאים: שתעשה את זה בישיבה סגורה, ושלא
המרצה ולא הנואמים לא ישתמשו בשום ידיעה הניתנת במכתבי זה, כי
אם אך ורק במה שנודע לכם מהעתונות.
כל התנאים האלה הם תנאי כבוד. כל זמן שיש בועדת ההלואה
הראשית בא-כחנו אנו,/18 אסור לנו מטעמי הכבוד להפיץ מה-שהוא
ברבים. כאשר יגיע הזמן, נוציא את בא-כחנו מהועדה ואז נהיה חפשים
ורשאים לפעול כחפשים. ז' ז'
.
.
הערות:
1 חודש זה. המכתב לא נמצא.
2 הוועידה הרביעית של הצה"ר בארץ ישראל, העתידה להתקיים בימים
10-7 באפריל. 3 על כן.
4 להתייעץ עם מישהו על דבר.
5 איגרת אל אורמסבי-גור 6.6.1928 .
6 תיכף ומיד.
7 על ידי.
8 לעת עתה.
9 ארץ ישראל.
10 הקונגרס הציוני ה15 (30 באוגוסט-11 בספטמבר 1927).
11 ברית תרומפלדור.
12 לירה שטרלינג.
13 הקונגרס הציוני ה15 הטיל על ההנהלה הציונית לגייס מלווה,
בערבות חבר הלאומים, לבניינה של ארץ ישראל. כמו כן הוקמה 'ועדת
מלווה', שתפקידה היה לעקוב אחר ביצוע ההלוואה ( sehcsihpargonetS
.p ,sessergnoK netsinoiZ VX sed negnuldnahreV red llokotorP
486). וייצמן בא בדברים עם אנשי ממשל בריטים וצרפתים, כדי
שיסייעו בקבלת המלווה. בלפור הציע את סיועו (פרוטוקול ישיבת
ההנהלה הציונית מ17 בינואר 1928, אצ"מ, .(51/203/4Z
14 אליעזר בבלי (אמסטרדם 1895-תל אביב 1980); רואה חשבון. עלה
לארץ ישראל ב1909. מנהל המחלקה להתיישבות בהסתדרות הציונית
(1933-1927). 15 יצחק וילקנסקי, לימים אלעזרי-וולקני
(,איגרת אל ברלין ב' ו- נ' 24.12.1918 , הערה 14). ניהל את תחנת הניסיונות החקלאית של ההנהלה
הציונית ונמנה עם ראשי המתכננים של ההתיישבות החקלאית. 16 משה
סמילנסקי - ) yksnalimS טלפינו, מחוז קייב 1874-רחובות 1953);
חקלאי, סופר ועסקן ציבור. עלה לארץ ישראל ב1890. מ1893 גר
ברחובות. ממייסדי התאחדות המושבות (1901) והיושב ראש שלה.
התגייס לגדוד העברי (1918). ממייסדי התאחדות האיכרים (1922)
והיושב ראש שלה. עורך כתב העת בוסתאי (1939-1929). התנגד
ל'כיבוש העבודה'. 17 ארתור רופין (כרך א, איגרת 172, הערה 8).
מנהל חברת הכשרת היישוב (1932-1903). בשנים 1925-1921 היה חבר
ההנהלה הציונית הארץ-ישראלית ומנהל מחלקת ההתיישבות. מילא תפקיד
מרכזי בהתוויית תכנית ההתיישבות החקלאית.
18 ישראל טריווש.
.