.
אל ג'וזיאה ודג'ווד,/1 לונדון
פאריס, 5 במארס 1928...אנגלית
.
פאריס, 5 במארס 1928
.
ודג'ווד היקר,
ספרך/2 לא רק מזהיר ונבון, אלא למעלה מזה, הוא משרת הן את
האינטרס הבריטי הן את האינטרס הציוני. אכתוב עליו ביקורת
בראזסווייט שלי ובכמה עיתונים ביידיש בניו יורק ובווארשה, אבל
אני מקדים ומודיע, כי הביקורת תכיל בעיקר ציטטות.
אני תמים דעים לחלוטין עם הנקודה העיקרית שלך: הדומיניון
השביעי הוא משאת נפש של כולנו. אפילו אם היה לנו היום רוב של
%99 בארץ ישראל, הייתי - אני הקיצוני - נאבק בכל רעיון לעצמאות,
ועומד בתוקף על הישארות במסגרת האימפריה הבריטית. סבורני כי זו
הדעה השלטת.
בנקודות אחדות אנו עלולים להיות חלוקים, שתיים מהן שניות
במעלה: מעולם לא הייתי קפטן - רק לויטננט - ומעולם לא אמרתי
שאנגליה נכנעת לכוח./3 אני אומר, שאנגליה נכנעת בפני עמידה
איתנה ובפני דיבורים ברורים, אבל כאשר מישהו טוען בהתמדה (כפי
שנהג וייצמן), כי 'המצב המדיני משביע רצון', הוא אינו יכול
לצפות שאנגליה תהיה 'יותר מלוכנית מהמלך'.
נקודת מחלוקת חשובה יותר, היא שאלת הייצוג העדתי לעומת
מיזוג שני הגזעים./4 על פי מה שראיתי (במדינות שהיו בית ספר טוב
יותר להסתכלות מיוחדת,/5 משיכולה להיות מושבה בריטית כלשהי)
נוכחתי לדעת, כי בתנאים אלה הצבעה כללית יכולה להביא את ציבור
הבוחרים להתנערות מכל בעיה קונסטרוקטיבית ולהתרכזות בשאלה האחת
- מוצאו הגזעי של המועמד לציר. אבל נוכל לגלגל שיחה בנושא כאשר
ניפגש. כיום אני מעוניין יותר לדון בבעיות שלגביהן אנו תמימי
דעים.
הדבר העיקרי, כפי שאתה אומר בצדק, הוא להטיל על הפקיד
הבריטי אחריות ישירה להצלחת ההתיישבות היהודית, וכן יש להטיל
עליו בגלוי ובמפורש את התפקיד, ליצור באופן הדרגתי רוב יהודי,
במקום להפקיד משימות אלה בידי אגודה פרטית, כפי שזה נהוג היום.
מן הסתם שמעת מגרוסמן, כי זה עולה בקנה אחד עם התביעה
הרביזיוניסטית המרכזית - 'משטר התיישבותי'. מובן מאליו, שאחת
המסקנות הנובעות מכאן היא השהיית ניסויים 'פרלמנטריים' בארץ
ישראל./6 אתה מסכם הנחה אחרונה זו בססמה 'משטר מושבת כתר',/7
וזה מוצא חן בעיניי. אבל הדוגמא שלך לנוהג המקובל במושבת כתר,
אינה מהווה, לדעתי, תרופה טובה נגד פרלמנטים כוזבים. מה שיש
לקפריסין דומה לאספה מחוקקת אפילו יותר מהצעתו של סמואל
לערבים./8 מאלטה, שבה כל חברי האספה המחוקקת הם נבחרים, ולפיכך
היתה מסוגלת להפריע בהצלחה לכל צעד שסוכם עם הממשלה, מזכירה לנו
כי משטר של מושבת כתר רחוק מלהוות ערובה מפני הפרעה זדונית מצד
הילידים ליזמות קונסטרוקטיביות של הממשלה. כלום תוכל להסביר לי,
כיצד תוכל הססמה של מושבת כתר להוציא מכלל אפשרות התפתחויות
כאלה?
אינני מציג שאלה זו מתוך סקרנות גרידא. הססמה מוצאת חן
בעיניי ולא אמנע מלהגישה לפדרציות הרביזיוניסטיות כדי לאמץ
אותה, ובמקרה כזה היא תהיה במהרה מונח בן בית בכל הוויכוחים
הציוניים (כי יהיה כוחם בהצבעה אשר יהיה, הרביזיוניסטים הוכיחו
את יעילותם הרבה כאפיק להפצת רעיונות חדשים). זה יכול להעניק לך
- אם נניח שאתה רוצה בכך - תמיכה דינמית מאוד בתוך התנועה
הציונית, דהיינו: דבר שאגף הפועלים בציונות אינו יכול לספק
במקרה מיוחד זה, משום שהם, כידוע לך יפה, מחויבים על ידי
האוונגליונים שלהם לתעב את עצם הרעיון של משטר מושבת כתר, גם אם
הם מתפללים לו בחשאי.
הואל-נא להתייחס למכתב זה כסודי.
ושוב, רב תודות על הספר ששלחת לי, ומיטב איחוליי.
שלך בנאמנות,
ו' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 איגרת אל ודג'ווד 15.6.1921 , הערה 1. באותה עת היה חבר הפרלמנט הבריטי
מטעם מפלגת הלייבור. איגרת זו מתפרסמת על פי תרגומה העברי, שכן
הנוסח האנגלי לא נשתמר. 2 8291 nodnoL ,noinimoD htneveS ehT
3 בהקדמה לספרו התריע ודג'ווד מפני סכנת הניכור בין היהודים
לבין הממשל הבריטי בארץ ישראל בשל חוסר נכונותם של הבריטים לצרף
את ארץ ישראל לקהיליית העמים הבריטים. הוא הוסיף, שהציוני
הממורמר מר ליפסקי מאיץ ביהודים להיות תקיפים יותר במחאתם,
וקפטן ז'בוטינסקי והרביזיוניסטים אומרים אותו דבר: 'אנגליה
נכנעת תמיד לכוח' (שם, עמ' ni noitatneserper lanummoC' 4 .(x
כוונתו כפי 5 .ff 44 .p ,noinimoD htneveS ehT ,'eripme eht
הנראה לרוסיה הצארית ולאוסטריה-הונגריה, שתיהן מדינות רב
לאומיות, שז'בוטינסקי הכיר וחקר את בעיותיהן הלאומיות.
6 גם איגרת אל אורמסבי-גור 6.6.1928 .
17 .p ,noinimoD htneveS ehT 7
8 קפריסין היתה ל'מושבת כתר' ב1925 ונוהלה בידי נציב שעמד בראש
מועצה בת 18 חברים (9 יוונים, 3 מוסלמים ו6 פקידים בריטים).
ליושב ראש המועצה היתה זכות הכרעה. על פי החוקה הארץ-ישראלית,
פרי הצעתו של סמואל (10 באוגוסט 1922), אמורה היתה המועצה
המחוקקת למנות 22 חברים - 10 פקידי ממשלה ו12 נציגי ציבור ( ehT
.(863 .p ,31,lov ,learsI fo esiR
.