אל תמר ז'בוטינסקי-קופ, תל אביב
פאריס, 18 באוגוסט 1933 רוסית
טאניושה היקרה,
בעוד שבוע ישלח לך אי' מ'/1 מפאריס מאה אטלסים. בפראג אנהל משא ומתן עם נציגו של ואגנר על רכישת האבנים./2 אם יתאפשר הדבר, אעביר אותם לארץ ישראל; זה עניין קשה אבל משתלם. אל דאגה, לא תישארי ללא אטלסים.
צר לי מאוד על ראזסווייט,/3 אבל אין בידי לעשות דבר. אין כסף, נשארו רק חובות מציקים; אפילו את הגיליונות המופיעים לעתים רחוקות, אין מי שיערוך כראוי. החל מאוקטובר אני מקווה להפוך את ר'/4 לירחון, ונוסף על כך אני מקווה להוציא לאור עוד שני ירחונים - צרפתי ואנגלי, ואולי גם ירחון רביעי בשפה העברית. אך כל אלה הן תכניות בלבד ושמורות עדיין בסוד. אינני יודע מדוע לא פורסמו הכַתָבות שלך: חזרתי עייף, לא רציתי לקיים ישיבות, ורוב הזמן שהיתי מחוץ לעיר - סלחי לי. את הכַתָבָה האחרונה שלך
(על אודות פייגין/5) הגהתי בעצמי ומסרתיה לדפוס, אך הגיליון לא הופיע בגלל חוסר כסף.
רק אל תצטערי. המשבר בר' חל בתקופת הבחירות והמסעות שלי; רק בספטמבר אוכל לטפל בחידוש העבודה. אני אחדש אותה, וגם לך תהיה עבודה.
היום קיבלתי את האשרה ואסע עם אניה לפראג. אני משוכנע שיהיה שם לא רק שקט, אלא פשוט משעמם.
קראתי את העדות של גב' ארלוזורוב. בשום בית משפט באירופה עדות זו לא היתה מספיקה לא רק לחיוב בדין, אלא אפילו לא להעמדה לדין. אני מניח שגם בארץ ישראל יזכו אותם. אם יעמידו אותם לדין, נתחיל לפעול באנגליה ולא נאפשר שהעניין יעבור בשקט.
סאשה פרוסיאן/6 כותב לי שקיבל ממך מכתב, אך לפתע נפטרה בתו בת ה25, על כן כפי הנראה לא ענה לך. לא הודעת לי באיזה עניין כתבת לו, וגם הוא לא כתב לי.
ערי עובד בבית חרושת והוא מרוצה מאוד. כולנו בריאים.
אנו מנשקים אותך בחזקה. אל תדאגי לשום דבר.

שלך, ו'
הערות:
1 איליה מארקוביץ' גלפרין.
2 היינו הלוחות הליתוגרפיים ששימשו להדפסת האטלס.
3 על הכורח להפסיק את הוצאתו לאור של העיתון. ראה גם איגרות אל ז'בוטינסקי-קופ ת' 18.9.1933 ו- 13.10.1933 .
4 ראזסווייט.
5 רבקה (בקה או בייקה) פייגין היתה בעבר חברה בפלוגת העבודה של בית"ר בכפר סבא. בעקבות מריבה עם חבריה פנתה אל ראשי הסתדרות העובדים ומסרה כי ד"ר משה הר-אבן, העורך האחראי של חזית העם (איגרת אל בן-ימיני 22.12.1933 , הערה 1), סיפר לה כי האדם שהשתתף ברצח ארלוזורוב, יחד עם סטאבסקי, היה בית"רי בשם צבי רוזנבלט (איגרת אל סמואל 20.9.1933 , הערה 6). עקב עדותה, שנתגלתה לאחר מכן כשקרית, נפתחו החקירות וההליכים המשפטיים נגד צבי רוזנבלט. משהתברר שאין לסמוך על עדותה, דאגה הנהגת ההסתדרות, לאחר התייעצות עם ברל כצנלסון, לשלוח את פייגין לחוץ לארץ. ראה גם שם.
6 זהותו לא נתחוורה.