אל בית"ר ארץ ישראל
וארשה, 1 במאי 1933 עברית

אל הבית"רים בארץ ישראל,
הגיעו אלינו פרטים על דבר מעשה הנבלה החדש שקרה בתל אביב בימי הפסח - ההתנפלות המאורגנת על תהלוכת
הבית"רים, פרעות אגרוף בילדים וילדות,/1 כיעור צבורי לעיני אזרח ותייר ונכרי.
בשם בית"ר העולמית הנני שולח מרחוק את ברכתנו, ברכת אחוה וברכת כבוד, ללוחמינו שבארץ. בעוז לב שאין כמוהו הנם הולכים בדרכם. דרך האידיאל הממלכתי, דרך בני חד-נס המכריזים שאין מקום בארצנו אלא לדגל האחד, הוא דגל המדינה העברית, המקבלים בגלי בוז את שפלות הריב המעמדי, המהרסים צעד אחרי צעד את שליטת הבוגדים במחנה הפועל העברי ובישוב כולו.
לכו בכ חכם זה הלאה והלאה עד לנצחון שאיננו רחוק. גם אנו פה נלחמים את מלחמתכם הנשגבת. כבר החרבנו בהמוני הגולה את הזיו המזויף, אשר עוד לפני שנתיים נח על ראשי מתנגדיכם, מלצרי הדגל הזר. ואחרי זיוָם הנהרס יבוא גם תורו של כחם המעשי, אשר גם אותו נשבור הודות לגבורת רוחכם, ואז יעמוד העובד הלאומי בדגלו התכול-הלבן, שאין לו משנה בארצנו ולא יהיה לעולמים, בראש בוניה של המדינה העברית.
ברכת תל-חי עליכם, יורשי יוסף תרומפלדור!

זאב ז'בוטינסקי

ראש בית"ר
הערות:
1 בתום הכינוס הארצי של בית"ר בארץ ישראל (14^17 באפריל 1933) צעדו בשביעי של פסח תרצ"ג (17 באפריל 1933) מאות חברי בית"ר בחוצות תל אביב, בדרכם ממגרש מכבי לרחוב אלנבי. אנשי שמאל קדמו את פניהם בקריאות גנאי ותקפו אותם פיסית
(Daily News Bulletin 20.4.1933).