אל קיני בית"ר
דווינגט, 31 ביולי 1932 עברית

בית"רים,/1
ב23 לאוגוסט 1917 הוכרז בעתון הרשמי לממשלת אנגליה יסודו של הגדוד העברי. כחדשַים אחרי המאורע הזה הופיעה באותו עתון גם הכרזת בלפור. אך לא הבין עמנו בימים האלה את האמת הגדולה: כי ישנו קשר חי בין ההכרזה לבין הגדוד, וכ חה של הראשונה תלוי ק דם כ ל בכ חו של השני. לו עשרות אלפים נספחו אז אל הגדוד העברי, עתה, כעבור חמש עשרה שנה, כבר היינו רואים לפנינו את שחר המדינה העברית. לא הבין העם, לא הבין הנוער, במקום צבא עברי גדול רק שלושה בטליונים עברים נלחמו על אדמת ישראל./2 ורפיונה הנוכחי של הכרזת בלפור איננו אלא מסקנה של הכשלון ההוא.
ואולם עש ה עשו את חובתם חיילי הבטליונים האלה; ואם יש עתה לעם ישראל הזכות להתפאר, כי לא בלי עזרתו הוא נכבשה ונשתחררה מולדתו, הלא היא זכותם של אנשי הגדוד העברי. ביום הזה יעלה-נא לפנינו זכרונם וזכרון עמלם ונתן כבוד לכולם, למת ולחי, לקַלגָס/3 ולקצין, לחמשת אלפים בני ישראל משבע מדינות שעמדו במערכה ולמאה הנוצרים שעזרונו, ליוסף תרומפלדור וליוחנן פאטרסון./4
אך, בראש ובראשונה, לרעיון של הגדוד העברי נִתֵן-נא כבוד ביום הזה. אין איש יודע מתי יגיע זמנו שנית ובאיזו צורה יגיע. אבל הדור שבימיו יארע הדבר, מוכן ומזומן יעמוד על מִפתן גורלו.

תל-חי,

ז' ז'בוטינסקי

ראש בית"ר

1 איגרת זו נשלחה לכל קיני בית"ר במלאות חמש עשרה שנים לייסודו של הגדוד העברי.
2 גדוד 38 מאנגליה, גדוד 39 מאמריקה וגדוד 40 הארץ-ישראלי.
3 לחייל.
4 ג'ון הנרי פטרסון (איגרת אל צ'לנוב 29.4.1915 , הערה 3).