אל הוועידה של ידידי תוצרת ארץ,/1 תל אביב
פאריס, 24 באפריל 1932 /2 עברית

נשיאות נכבדה,
הואילו-נא למסור את ברכתי לכל הנאספים. יחד עם רבבות היהודים, אשר חלמו זה כבר על כבוש שוקי הגולה בשביל תוצרת הישוב העברי בא"י, הנני שמח ליום הזה ומקוה כי הוא יסמן צעד כביר בדרך הגשמת המפעל החשוב הזה.
הנאספים - כולם ידידי תוצרת הארץ, אין צורך ע"כ/3 שארבה דברים על חשיבות המפעל. חוץ מזה - כולם או רובם מומחי המסחר או מומחי התעשיה הם. ואני, שאינני בקי לא בזה ולא בזו, לא אעז 'ללמד' בעלי מקצוע כיצד מפיצים תוצרת מדינה אחת בין הקונים של יתר המדינות. לא ארשה לעצמי כי אם להציע לפני הועידה הערות אחדות בנוגע לצד 'הבלתי מסחרי' שבמפעל - ענייני התעמולה והארגון.
אין ספק, כי רוב המשתתפים בועידה הזאת שאיפתם לבסס את מפעל תוצרת הארץ על יסודות מסחריים טהורים. שאיפה זו היא שאיפה בריאה מאד. ואולם אל-נא תגזימו. שוק הגולה העברית הוא שוק מפוזר בשני מובנים: לא רק שהוא משתרע מצ'ילי ועד חרבין ומסטוקהולם ועד יוהנסבורג, כי אם בכל עיר ועיר, או כמעט בכולן, מפוזר התושב העברי בין אוכלוסים זרים. לא יספיקו פה אמצעי התעמולה הרגילים, וגם דרכי הארגון הרגילים לא יספיקו. נצטרך לשיטות פעולה מיוחדות אשר תעלינה בכסף רב ובמרץ רב עוד ממנו, ביחוד בתקופה הראשונה של מפעלנו. החקלאות והתעשיה שבא"י עוד אין ביכלתן לשאת את כל ההוצאה הזאת. ועל כן יש, לפי דעתי, להבדיל הבדל ברור בין שני ענפי המפעל המבוקש להפצת תוצרת הארץ בגולה העברית:


א) האופרציה/4 המסחרית הטהורה, כלומר: סחורה טובה שתמכר בגולה במחירים נמוכים, כדי שתוכל להתקיים בפני תחרות נורמלית. אבל יחד עם זה - מחירים כאלה שיספיקו לכסות את הוצאות התעשיה, את תשלומי ההובלה והמכס ואת הרֶוַח הנורמלי של כל המשתתפים.
ב) תעמולה וארגון: את אלה אי אפשר עדיין להכניס בגדר ה'אופרציה' המסחרית הטהורה, כי אי אפשר לא"י הקטנה שתשלם את הוצאותיה של פעולה עולמית כזו. וע"כ צריך לגייס בשביל העבודה הזאת את עזרת הצבור היהודי על חשבונו הוא, ולא על חשבון המחירים שבהם תמכר תוצרת הארץ לקונה הרגיל.
אין צורך לברר בפרוטרוט 'תעמולה' מה היא. ואולם כדאי להבליט פרטים אחדים שבמושג 'ארגון'. בעיירות פולניה או בסרביה, אשר רוב תושביהן יהודים, וגם ב'רובע העברי' של ערים גדולות אחדות, יעלה בידינו בנקל להשתמש בעזרתה של חנות רגילה, כי החנוני יהודי וקוניו יהודים. ואולם ברוב המקומות נמצא ישוב עברי מפוזר: כל חנות וחנות יש לה מעוט קטן של קונים יהודים, ולא כולם יתענינו תכף ומיד בתוצרת הארץ. בתנאים אלה קשה לעשות את החנויות האלה לסוכנויות להפצת הסחורה של ארץ ישראל. יש צורך, אפוא, בחנויות מרכזיות, מחסן אחד או שנים בכל עיר ועיר, אשר בהם תתרכז המכירה. אבל גם בזה לא די. בעיר גדולה, מחמת המרחק ואבוד הזמן, אי אפשר להכריח אפילו ידיד מושבע של תוצרת הארץ שיסע למחסן מרכזי בעבור בקבוק של יין או ליטרה של סבון. עיקר העיקרים של ארגון המכירה הוא על כן הספקת הסחורה לביתו של הקונה - לכל הפחות בתקופה הראשונה של המפעל.
בתכנית המפורטת, שעובדה ע"י הועד הפועל לברית הצה"ר, נסינו לקבוע את צורות הארגון הדרוש. ואלה הן בקצור:


א) לשם תעמולה וארגון (ז"א מחוץ לאופרציה המסחרית הטהורה) יוָסֵד בכל עיר ועיר ועד מבאי-כח הצבור המתענין בתוצרת הארץ, עם תקציב שיתכסה ע"י החוגים התומכים.
ב) ע"י/5 הועד תעבוד בתמידות קבוצה של מתנדבים לשם תעמולה מבית לבית. אלה לא יובילו את הסחורה, כי אם יבקרו עפ"י/6 רשימה בכל משפחה עברית, יסבירו לה את חשיבות הענין, יראו את רשימת המחירים או גם דוגמאות אחדות של הסחורה הנמצאת במחסן, וישאפו לקבל הזמנה קבועה.
ג) חוץ מזה תוצר על יד הועד קבוצה אחרת של 'מובילים' אשר יביאו לבתי המזמינים את הסחורה, המוזמנת מדי ח דש או מדי שבוע. אם אפשר יהיה למצא מתנדבים שיעשו את העבודה הזאת (למשל, בחוגי הנוער הציוני) - טוב מאד. ואולם במקרים רבים נצטרך לשלם משכרת. יש לזכור כי את המשכרת נצטרך לשלם, לכל הפחות בתקופה הראשונה, מקפת הועד ולא על חשבון הסחורה עצמה. כעבור זמן מה, עם התרבות המכירה, אפשר יהיה אולי להכניס גם את ההוצאה הזאת בגדר ההוצאות הנורמליות של האופרציה המסחרית.
התכנית הזאת, אם נפרסם אותה בעוד חדשים אחדים בשם 'מזמרת הארץ', איננה אלא נסיון; אפשר אולי למצוא גם שיטה אחרת. אבל העיקר שצריכים אנו לקבעו בזכרוננו בשנים הראשונות הוא: תעמולה מבית לבית והובלת הסחורה לבית הקונה; שתי העבודות האלה תעשינה באופן צבורי ולא על חשבון האופרציה המסחרית.
לא הייתי מיעץ את הועידה להקים בשביל המטרות האלה הסתדרות
עולמית מיוחדת וחדשה. קשה מאד ליצור הסתדרויות כאלה, וספק הוא אם כדאי לנו להרבות בארגונים עולמיים שכבר ישנם במספר מספיק ואולי יותר ממספיק. לו היה לי הכבוד והאושר להשתתף בועידה הזאת, הייתי מציע לפניה, להפך, שתפנה להסתדרויות הקיימות ותדרוש מהן התאמצות שיטָנית/7 למפעל תוצרת הארץ, התאמצות רצינית ונמרצה כמו זו שהן מקדישות, למשל, לאוסף הכספים בשביל קרנותיהן הגדולות. הרי הכל מודים בדבר, שהפצת תוצרת הישוב בשוקי הגולה היא היא הקרן היותר עצומה והיותר עשירה; האמצעי החזק והבריא ביותר לפתרון הבעיה הכספית שבבנין המדינה העברית.

בכבוד גמור,

ז' ז'בוטינסקי
הערות:
1 איגרת אל יבזרוב 27.3.1932 , הערה 3.
2 בהעדר המקור, אנו מציינים את תאריך הקראתה של האיגרת בוועידה - בערב הפתיחה של הוועידה.
3 על כן.
4 לטינית: operatio. הפעולה.
5 על יד.
6 על פי.
7 שיטתית.