.
אל איתמר בן-אב"י,\1 ירושלים
פאריס, 30 במארס 1927...עברית
.
פריז, ל' מרץ התרפ"ז
אדוני היקר והנכבד,
שבתי לפני יומים מפולניה ומצאתי כאן את ספרך 'אבי'.\2 עוד
בוורשא נודע לי ממברקי ה'איטא',\3 כי הדפסת ספר בכתב רומא;\4
והבשורה הראשונה, אשר בה פגשני בני על תחנת הרכבת, דוקא זו
היתה - 'נתקבל בשבילך ספרו של בן-אב"י'.
דבר חשוב עשה אדוני בצעדו זה, מפעל שיזכר וישפיע. לא לשם
מחמאה ולא בתור גוזמא הנני אומר את זאת. אף במחנה המשמרים
והפוריסטים\5 כבר נשתרש מין הסכם שבשתיקה, כי אין ברכה בכתב
המרובע; ואולם היו מנחמים איש את אחיו התירוצים הרגילים - 'אין
מה לעשות', 'בכיה לדורות', 'אי אפשר אחרת'... התירוץ האחרון הוא
הוא המסוכן מכלם, כי נגד האמונה ב'אי אפשר' לא יועילו הגיון
וראיה: יש רק דבר אחד שיוכל כנגדה - הדוגמה, העובדה, המעשה.
להראות לכלם, בלי ברורים והצטדקויות, שדוקא 'אפשר' - והנה הספר.
כן עשה בן-יהודה ביומו: במקום להתוכח על 'אפשרותה' של משפחה
עברית, קם יוצר אותה משפחה. באמת, בעקבות הגדול הזה הלך אדוני
במעשהו, והנני מאחל לו פרי הראוי לזרע שזרע.
מה שנוגע לשיטת הטרסקריפציה שלו - גם אדוני מסכים, ומזכיר
בהקדמה לספרו וגם במכתבו אלי, כי תדרש עוד עבודה מרובה, 'שקלא
וטריא', עד אשר תוקבע השיטה המשוכללת. נכר, כמובן, שהרבה סבל
אדוני מסבת עניותם של בתי הדפוס בירושלם, והוכרח להתאים את שיטתו
ל'יש' האביוני של ארגזי האותיות שלהם. מצד אחר, אפשר להתוכח גם
כן על נחיצותה של אותה הדיקנות והקפדנות העמוקה, אשר בגללה מנסה
אדוני לשמור ולתאר בכתב לטיני את כל הגונים לא רק של ה 'e' העברי,
כי אם גם של ה .'i' 'u' 'o' 'a' בשיטתי אני (הלא כעשרים שנה הנני
משתמש ברשומי הפרטים, בכתב הלטיני) נטיתי לא רק לסגול
הטרנסקריפציה, כי אם גם להפשטה פונטית בגבולות ידועים - ותרתי,
למשל, על ההבדל בין א לא, בין סמ"ך לשין 'שמאלית', אולי גם בין
תי"ו לטי"ת. אך עוד יש לפנינו זמן להתיעץ לדון על כל אלה, ולקבל
החלטות בשתוף ובהסכם. מה שחשוב - העובדה והמעשה. מן היום הזה
והלאה יפסק הוכוח העקר על 'אפשרות' הדבר ויתרכז מסביב לשיטת
התקון.
בטוחני כי ירבו המצדדים לטובת התקון הזה פי אלף ממה שידוע לנו.
יעקב כהן, המשורר הידוע, דורש ברפורמה הזאת. בודנהימר הזקן
בקולוניה, אשר לפני שנתים יסד שם אגודה לשם תקון הנקוד (מבלי
לנגוע בעיקר הכתב המרובע) כותב לי עתה, כי אין תרופה אחרת אלא
הכתב הלטיני. אביגדור המאירי חולם מכבר על הוצאת ספר שירים
באותיות רומיות. בלי ספק, אחרי הדפסת ספרו כבר קבל אדוני הודעות
והסכמה גם מאחרים. אני מכין מאמר ע"ד ספרו שיודפס ב'רזסוט', ובו
אפנה לכל ידידי התקון החשוב הזה בדרישה שיבואו להתרכז סביבנו.
על תכן ספרו עוד לא אוכל לדבר, כי טרם גמרתי את קריאתו - עיפתי
מרוב נסיעותי, וצוני הרופא לטיל הרבה ולבלי קרוא לבלי כתוב (את
המכתב הזה הנני כותב לו במסתורין, פן יראני בני המשגיח על
התנהגותי הטובה). במאמרי, כמובן, אגע גם בתכן, והנני בטוח מראש
כי יהיה ראוי לנושאהו.
דרישת שלום וברכת חזק ואמץ יקבל נא ממני, ויוסף נא ללכת בדרך
מלחמתו זו, ואנחנו נעזר...
מכבדו, ז' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 איגרת אל ברלין ב' 22.11.1919 , הערה 9 . עורך דאר היום.
ספר ביוגרפי על אליעזר בן-יהודה, ראה אור בירושלים, - Avi 2
בשנת 1927.
3 יט"א - יידישע טעלעגרפן אגנטור.
4 בעברית, בכתב לטיני.
5 השומרים על צחות הלשון.