.
אל תמר ז'בוטינסקי-קופ, תל אביב
פאריס, 22 בספטמבר 1927...רוסית
.
22 בספטמבר
טאניושה היקר,
קראתי בצער את מכתבך מ16 לחודש\2 - את ממתינה לי. אך כבר
כתבתי לך שהפעולה הכספית, שבה תלוי הכול, נכשלה. אני מקלל את
עצמי שכתבתי לך לפני מספר חודשים על החלטתי.\3 אבל אז הכול
נראה כל כך מוצק. היו לי הבטחות ברורות, יצאתי מגדרי מרוב שמחה,
ורציתי לשמח אותך. למען השם, סלחי לי.
החודש קשה לי במיוחד - ב1 באוקטובר עלי לשלם בעבור הביטוח,
לכן אני במצב רוח רע. אינני רואה מוצא, מלבד עיסוק בעריכת דין
בארץ ישראל - וגם זה לא עלה יפה. לא הייתי מצטער כל כך אלמלא
נערכו הבחינות בינואר - הפסד של כמה חודשים שמשמעו הפסד של שנה.
לעזאזל כל זה!
אצלנו הכול כשורה, פרט לכך שאחרי הניתוח, אניה מתעייפת
בקלות - כנראה בשל איבוד דם רב. תודה על הברכות לשנה החדשה
וליום השנה השלושים.\4 שכחתי את שניהם ובמכתב הקודם לא בירכתי
אותך לקראת ראש השנה. יעניק לך האלוהים שמחה באמצעות הילדים, אם
הוא מקמץ כל כך בכל השאר.
בקרוב יגיעו לכאן רוזוב ובני משפחת זלצמן - יהיה לנו שבוע
ארץ-ישראלי. שניהם מצטערים מאוד שלא אבוא, אבל הם ניחמו אותי
בבאזל, שגם בעוד שנה תישאר ארץ ישראל במקומה.
אני מנשק אותך בחזקה. אל תכעסי עלי בשל מזלי הרע. ערי איננו
בבית, הוא יכתוב לך מחר. אניה תכתוב לך עכשיו.\5
ו'
.
.
הערות:
1 התאריך נקבע על פי התוכן.
2 לא נמצא.
3 איגרת אל ז'בוטינסקי-קופ ת' 19.5.1927 .
4 זו אולי פליטת קולמוס, שכן ב27 באוקטובר מלאו עשרים שנה
לנישואיו של ז'בוטינסקי ליוענה. ואולי נכתבו הדברים בלשון גוזמה
על דרך ההלצה.
5 בסוף המכתב תוספת משל יוענה.
.
.