.
אל שלמה יעקבי, לונדון
פאריס, 8 במאי 1927...רוסית
.
8 במאי 1927
סולומון לבוביץ' היקר,
אני מודה לך שאתה כותב. כפי הנראה הנך כועס על אניה. לא
כדאי. אמנם היא מתעודדת,
אבל אינה רגועה. קבעו שיש לה לחץ דם מאוד גבוה (5.71 במקום 12)
וכליה אחת אינה מתפקדת כלל. הטילו עליה משטר בלי מלח וכו'.
ענייני המפלגה אינם כשורה. אין כסף - זה אומר הכול. כפי
שידוע לך מן הסתם, ב15
לחודש תהיה לנו 'ועידת עיתונאים' יחד עם הרדיקלים.\1 בפולין
נוטים רבים מהם להתקרבות
ואפילו למיזוג.\2 גרינבוים אמר לי כאן שהוא מסכים לנוסחה מוסכמת
בדבר משטרה יהודית
(לעומת זאת הוא דורש שמאלנות כלשהי - לא ברור כלל איזו). כל זה
אינו עדיין יסוד מספיק
להתקרבות, אבל כדאי לעיין בדבר. כמובן, לא אחתום על שום מצע
משותף, גם לא לקראת
הבחירות, אם תהיה בו סטיה קטנה ביותר מהאינדיבידואליות הבלתי
נעימה שלנו.
הקונגרס הזה אינו שווה פרוטה.\3 איני רואה טעם שנצא מכלינו
כדי להכניס בו נציגים,
אבל הציבור רוצה בכך. ננסה. סיכויינו הצטמצמו מאוד במהלך האביב,
אך עוד נראה.
על פי קטעי העיתונים רואה אני שאתה עובד, ולא קל. מי יתן
והאל יהיה בעזרך ותצליח.
אינני זוכר אם כתבתי לך, שלא אסע לאמריקה. הם לא קיבלו את
התנאים הכספיים שלי
ובכלל, הם נסוגו מהרעיון. אני חש שבוועידה של 'בני ציון' צפויה
לנו תבוסה; איש-כישור יעוף. שמח.
כל טוב לך, שלושתנו דורשים בשלומך, ואל תחרים את אניה.
שלך, ו' ז'
.
.
הערות:
1 איגרות אל גרוסמן 13.4.1927 ו- אל גרינבוים 27.4.1927 .
2 עם הרביזיוניסטים.
3 הקונגרס הציוני ה15, שאמור היה להתכנס כעבור חודשים אחדים.
.
.