.
אל תמר, יונה וחנה ז'בוטינסקי-קופ, תל אביב
פאריס, 28 באפריל 1927...רוסית
.
פאריס, 28 באפריל 1927
יקיריי,
קיבלנו אתמול מכתב מאת טאניה על נסיעתה ומכתב מג'וני וחנה
מסוריה.\1 אנו משתתפים בכל לבנו בשמחתכם. גם אנו עם ערי יצאנו
למסע כלולות - שישה ימים בהרים, ללא כובעים, עם שקים, אכלנו מרק
בבתי אוכל וישנו על פשפשים רבים. עכשיו מתקלף העור מהקרחת
שלי - אניה טוענת שזה רק מגוון ומבליט את החן החד-גוני של
הקרחת; גם האף שלי במצב מוזר, אבל הייתי מתנחם בזה לו שיפרה
השרפה\2 את מראה פניי, דבר שאישיותי היתה זקוקה לו מאוד, כך
אומרים. גם ערי נשרף במקצת. היה נהדר לצעוד שם.
אינני נוסע לאמריקה, זה סופי. חי נפשי שאני מאוד שמח. לא
נמשכתי לשם והדבר הוא לי לזרא. מלבד זאת, אין כל חדש אצלנו.
אלמלא התקפי השיגרון של אניה, ואולי זו פדגרה, היא יכולה להיות
בריאה. בתחילת הקיץ היא תיסע למעיינות המרפא בווישי. ערי מתכונן
לבחינה, תוך התנגדות בשתיקה מצדי, והולך ברצון לישיבות\3 שלו,
אפילו פעמיים ביום.
הילדים מוזרים עכשיו - חלאת המין האנושי.
גברותיי ואדוני, אני מנשק את כולכם בחזקה תשע פעמים, זאת
אומרת בשם כולנו.
ו'
.
.
הערות:
1 לא נמצא.
2 השיזוף.
3 במקור בעברית בכתב קירילי.
.
.