.
אל יעקב כהן, וארשה
פאריס, 18 בדצמבר 1926...עברית
.
פאריס, 18 בדצמבר 1926
אדוני וידידי היקר,
מאד שמחתי לבשורה כי נתראה בעוד ימים אחדים. ואולם הנני
שולח את המכתב הזה
בתקוה אולי עוד ימצאך בורשא. אתמל הוחלט אצלנו להזמינך לקרוא
הרצאה על עניני
התרבות. רציתי להפנות את תשומת לבך לצדדים אחדים של השאלה -
צדדים המענינים
אותי ביותר. אין זאת אומרת שהם הם החשובים ביותר במובן
האביקטיבי, או שאני 'דורש'
ממך כי תגע בהם בהרצאתך. רק רציתי לבקש כי תחשוב גם עליהם, אם
במקרה לא שמת להם לב בעצמך.
א) בא"י - אל תגידו בגת - גרוע הוא מאד בה"ס\1 העברי.
בועידתנו בתל-אביב\2 קרא ה'
ידידיה,\3 מורה מירושלם, הרצאה מעציבה עד מאד, וגם ממקורות
אחרים שמעתי ידיעות
כאלה. די להזכיר שתי עובדות: בירושלם (כמובן לא בתל-אביב) יש
חזיון בולט של מגמה
לעזוב את בתי-הספר שלנו ולעבור למוסדות הנכריים - לא רק בין
הילדות כקדם, אך גם בין
הנערים. והעובדה השנית - הדור המתחנך עצמו יש בו תכונות מוזרות.
'אינם ציונים ואולי
גם אינם לאומיים' - משפט כזה תשמע מפי הורים הרבה. הסבה היא,
כמובן, המורה ורוח
ההוראה. נפוץ עתה בין המורים הטיפוס של 'פקידי חנוך', הדואגים
בפרהסיה בעניני ה'מעמד'
שלהם, עד כדי שביתה לרגלי אחור בתשלומי המשכרת, וזה מקבר את
השפעתם הרוחנית.
מזיקה גם הלכת של מורים זקנים, אשר מכבר היו צריכים לעזוב את
המשרה, אלא שאין
אצלנו קרן לפנסיה ומן ההכרח נשארים הם על הקתדרה וכו' וכו'. אך
העקר הוא, לדעתי, רוח
ההוראה. רוב המורים נמצאים תחת השפעת 'הפועל הצעיר',\4 מטיפים
מפיצים את הפסיכולוגיה של 5\UMERENNOST, AKKURATNOST
מריקים את היהדות והציונות מכל ניצוץ 6\'SMIRENNOMUDRI KARAS'
ומכל מעף. היהדות שלהם
משעממת ויבשה היא כיהדות החדר הישן, רק במלים אחרות.
ב) עוד סבה עקרית: תכנית הלמודים. היא בנלית עד בלי די, פתשגן
עבדותי מ'גמנסיון' אירופי, בלי כל שיכות וכל קשר עם תנאי א"י.
ג) מלבד בה"ס, יש לנו מחלות אחרות. הגדולה שבהן - מחלת הספר
העברי. על המשבר הזה אין צרך לספר באזניך אתה.
ד) השפה העברית - כעור צלצולי שאין כמהו. למרות התאמצותו של
יצחק אפשתין\7
הגלמוד, למרות התקונים שהכניסה במבטא הא"י להקת ה'תא"י',\8
מצלצלת לשוננו בפי
המורה והתלמיד כמין ז'רגון מסורס. המורים מתיחסים לשאלה זו
בציניות בלתי-נסתרת, בלעג של 'מה בכך'.
ה) הפצת השפה, גם בארץ עצמה, נתקלת במכשול הענקי של הכתב
והנקוד העברי. אם
ניקח את מספר המבינים עברית כ100, אז לא יעלה אחוז המשתמשים
בעתון עברי ליותר מ50.
נזפתי באחד מידידי, המפטפט עברית בשטף ואינו קורא. ענה לי:
'אינני פרופסור, שאוכל לקרוא עברית'.
המסקנות? לפי דעתי, אלה הן:
א) שנוי תכנית הלמודים בארץ, ובמדת האפשרות גם בחו"ל. במלים
אחרות: ועידת מורים והורים רביזיוניסטים לעבוד תכנית חדשה.
ב) קרן לפנסיות: תנאי 'שבלעדיו לא' לאפשר את התחדשות
הפרסונל המלמד. (כמובן, לא רק הגיל הוא הצרה; אבל הנהו אחת
הצרות). אולי אפשר היה ליצור קרן כזאת בדרך בלתי-
ישרה, למשל: ליצור קרן לבנין בתים בשביל בתי-ספר, ומשכר הדירה
שישלמו ביה"ס תתפרנס קרן הפנסיות.
ג) ארגון חברת 'חובבי הספר העברי' בעולם כלו: אלפים אחדים
של משפחות אשר תחתמנה
מדי שנה על מספר ידוע של ספרים, כמובן עפ"י קטלג מפורט של
ההוצאות העומדות להופיע
בשנה הבאה. דבר זה אפשרי רק אם תוסד בא"י ברית של מו"לים בשביל
יש רעיון כזה בארץ, 9\NORMIROVKA KNIZNOGO PROIZVODSTVA
הגב' פרסיץ\10 מתענינת בו מאד והיא,
לפי דעתי, יכלה לשחק תפקיד חשוב בהגשמתו אם נעזור אותה, אם כי
איננה 'משלנו' במובן המפלגתי.
ד) פרופגנדה\11 נמרצת בארץ ובגולה לשפור המבטא העברי. בשביל
זה - ועידת חובבי
'הצלצול העברי' כגון יצחק אפשתין ועוד לשם קביעת כללי המבטא
הנכון או הרצוי.
ה) ועידת מו"לים, עתונאים וסופרים לפתרון שאלת הכתב והנקוד.
ועלינו - על ועידתנו -
לארגן תו"מ\12 'ועידה מכינה' שתעבד הצעות לתקון.
מה דעתו? אשמח אם תסכים לסעיפים אחדים מדלמעלה; ולא - אתו
הסליחה.
דרישות שלום לך ולגברת רעיתך, ולהתראות בקרוב.
שלך, ז' זבוטינסקי
.
.
הערות:
1 בית הספר.
2 בוועידה השלישית של ברית הציונים הרביזיוניסטים בארץ ישראל,
שנתקיימה בתל אביב בימים 6-5 בנובמבר 1926.
3 שמואל ידידיה (סובאלקי, פולין 1895 -ארץ ישראל 1939); מורה
לגידול עצי פרי במקוה ישראל. עלה לארץ ישראל ב-1914.
מראשי הסתדרות החקלאים הלאומיים, חבר התאחדות האיכרים
ומעורכי כתב העת השדה. פרסם מאמרים רבים בנושא גידול הדרים.
4 מפלגת פועלים ציונית, נוסדה ב1905 בפתח תקוה. אפשר שהכוונה
לביטאונה, הפועל הצעיר (איגרת אל הפועל הצעיר 15.12.1909 , הערה 1).
5 רוסית: מתינות ודייקנות.
6 רוסית: דג צייתני (על פי האגדות הסטיריות של הסופר הרוסי
מיכאיל סאלטיקוב-שצ'דרין).
7 יצחק אפשטיין (איגרת אל ז'בוטינסקי ח' ו- ת' 14.1.1925 , הערה 2). עמל רבות לשיפור
המבטא העברי.
8 התאטרון הארץ-ישראלי (איגרת אל ברנשטיין-כהן 14.2.1924 , הערה 1).
9 רוסית: כמות מתאימה להוצאת ספרים.
10 איגרת אל מחובר 6.5.1925 , הערה 5.
11 תעמולה.
12 תכף ומיד.
.
.