.
אל אברהם ש' רקנאטי, סלוניקי
פאריס, 23 בספטמבר 1\1926...צרפתית
.
פאריס
מר רקנאטי יקירי,
האשרה וכולי סודרו. אצא לארץ ישראל ב25 בספטמבר - תאריך
סופי. אגיע ליפו ב2
באוקטובר. עלי לשהות שם כחודש ימים. אוכל אפוא לבוא לסלוניקי
ביום שישי, 5 בנובמבר,
ולהישאר אצלכם עד יום שני בערב, 8 בנובמבר, ולצאת לסופיה. ב15
בנובמבר בערך עלי
להיות בפולין. על כן לא אוכל להקדיש את יום ראשון לידידינו
בסופיה, ועל כך אני מבקש
את סליחתם. מכיוון שעומד לרשותי רק יום ראשון אחד, אקדיש אותו
לקהילה הגדולה יותר.\2
1) אבקשך לשלוח לי לארץ ישראל את האשרה היוונית, ודאג-נא
שאקבל אשרה לבולגריה ולסלוניקי.
2) הואל-נא לברר באיזו ספינה עלי להפליג, כדי להגיע
לסלוניקי ביום שישי, ב5 בנובמבר.
כאן אין אפשרות להשיג מידע. כתוב-נא לי לתל אביב.
3) בקש-נא אחד מידידינו לבדוק את חוק ביטוח החיים ביוון -
האם מותר לחברות ביטוח
זרות (מארץ ישראל) להקים חברות בת ביוון? ומעל לכול, האם מותר
לחברת בת כזו להשקיע
את כספה (כספם של מבוטחיה) בארץ ישראל? אנו מוצאים כרגע עניין
רב באפשרות להפנות
בדרך זו לארץ ישראל חסכונות של יהודי התפוצות.\3
מובן מאליו, שהמפלגה לא תוכל להיות מעורבת בעניין, אבל נוכל
לעודד הקמת חברה מסחרית ולהציב בה אחד מחברינו.
4) הוא הדין גם בבולגריה.
צר לי ששוב איכזבתי את ידידינו בסלוניקי, ובעיקר אתכם,
חברים יקרים. אבל, אנא מכם,
נסו להבין את מצבי האישי. אני עייף מאוד, משותק מחמת דאגות
חומריות (היודעים אתם מה
פירוש להיות פליט?), אני נקרע בשל בקשות מכל עבר להופיע במקומות
שונים. הוסף לכך
את דרישותיו הסבירות של הוועד המרכזי שאשהה זמן מה בפאריס,
ולבסוף גם את העיכובים
שגורם דרכון 'נאנסן' שלי, שאיש אינו מוכן להתחשב בו לצורך מתן
ויזה. מה אם כן, יש בכוחי לעשות?
סלחו-נא לי, והאמינו ברצוני הטוב. להתראות בקרוב.
שלך בנאמנות,
ו' ז'בוטינסקי
בידי דרכון 'נאנסן' שהוענק לי על ידי משטרת פאריס. בסעיף
'לאום' רשום: 'ממוצא רוסי,
לא קיבל שום אזרחות אחרת'. יליד 1880; עיתונאי.
תודה שפרסמתם את 'קאסאנדרה'.\4
כתובתי בארץ ישראל: ו' ז'בוטינסקי, תל נורדאו, תל אביב.
.
.
הערות:
1 התאריך נקבע על פי תוכן האיגרת.
2 דהיינו, לסלוניקי.
3 ראה גם איגרת אל הצה"ר סלוניקי 17.5.1926 .
4 על פי המיתולוגיה היוונית - נביאת הפורענות. במאמרו, שראה אור
לראשונה בראזסווייט (גיליון 31, 1 באוגוסט
1926), העביר ז'בוטינסקי תחת שבט הביקורת את המדיניות של ההנהלה
הציונית. המאמר פורסם ב Pro Israel
(סלוניקי), ב8 בספטמבר (גיליון 19) וב22 בספטמבר (גיליון 20)
1926
.
.